 |
אני חושב שהמקרה של המונה ליזה עוד יותר מעניין מזה של הקפלה הסיסטינית. ליאונרדו כרגיל אצלו לא הצליח לסיים את היצירה והמשיך לצייר ולתקן אותה הרבה אחרי שהקשר עם הלקוח נותק. המונה ליזה נמצאה ברשותו של ליאונרדו כאשר נפטר בצרפת והיתה חלק מעזבונו של עוזרו סאלאי שיורשיו מכרו אותה למלך צרפת.
העלילה הזו נותנת תוכן לפראזה שעשוייה להשמע פלצנית: נראה שליאונרדו שהתחיל את הציור כדי להתפרנס, סופו שחיפש בציור את עצמו. הוא צייר את אשתו השנייה של הסוחר הפלורנטיני ג'יאקונדו, אבל היא היתה רק המודל. הוא בודאי ניסה להוציא אל הבד את זכרון אימהותיו האבודות קטרינה או דונה אלבירה ואת סערות הנפש הפנימיות ואת החיפוש אחר המהות האמיתית בטבע הדומם, הערה אל תוך הנוף הטוסקני הפראי שברקע.
כל בני האדם פועלים בשם התכלית. אך נראה שבאמנות טובה (ולא רק טובה), התכלית עשויה להיות מופשטת למדי: חיפוש עצמי וגאולת הנפש למשל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש