בתשובה להתש''חניק האלמוני, 15/05/09 7:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התש"חניק האלמוני טוען לשתי תזות במאמר – הראשונה, "למרות שאינה מופיעה במאמר לגמרי בגלוי, היא שמשרד האוצר מקדם מדיניות נאו-שמרנית ממניעים פוליטיים (החלק הזה מופיע בגלוי)", והשנייה, "שמדע הכלכלה האובייקטיבי תומך במדיניות "סוציאליסטית" יותר (החלק הזה אולי רק משתמע)". צר לי לאכזב את התש"חניק האלמוני, אבל אינני טוען שיש יצור כזה "מדע כלכלה אובייקטיבי". התזה השניה טוענת שפקידי משרד האוצר סובלים מאחידות מחשבתית. באמירה זאת אני עושה עוול לפרופ' אביה ספיבק (לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל) ולרבים וטובים אחרים (ראו למשל גליון 43 של "ארץ אחרת"), שטוענים זאת בצורה רהוטה בהרבה ממני. טענת ההתזה הראשונה היא שלמגבלת ההוצאה הממשלתית אין דבר וחצי דבר עם המצב הכלכלי, והנתון הרלוונטי אינו הגבלת ההוצאה הממשלתית אלא הגבלת הגרעון הממשלתי. דווקא ההתפתחויות האחרונות מוכיחות את צדקתה. אחרת, קשה להבין את האקרובטיקה המדהימה של פקידי האוצר בין ישיבת הממשלה שנערכה ב-3/5/09 – בה הם טענו שבשום אופן אין לחרוג ממסגרת ההוצאה הממשלתית של 1.7% ומגרעון של מעל ל-6%, ובין ישיבת הממשלה שנערכה ב-13/5/09 – בה הוחלט שמסגרת ההוצאה הממשלתית תוגדל ב-3.05%, ושהגרעון לא יחרוג מעבר ל-6%. לגרעון הממשלתי יש משמעות אמיתית, ולכן יעד הגרעון לא שונה, אבל למגבלת ההוצאה הממשלתית אין קשר לחוסן המשק, ולכן בעקבות הלחץ הכבד שהופעל על ראש הממשלה, המסגרת שונתה זמנית. בהצעת החוק הפרטית (פ/3101/17) שהגישו אבישי ברוורמן, קולט אביטל, חיים אורון, זבולון אורלב, דוד אזולאי, רוברט אילטוב, אפי איתם, אריה אלדד, טלאב אלסאנע, זאב אלקין, חיים אמסלם, גלעד ארדן, אורי אריאל, יוסי ביילין, יצחק בן ישראל, שלמה בניזרי, מוחמד ברכה, אליהו גבאי, זהבה גלאון, אלחנן גלזר, יצחק גלנטי, משה גפני, שמואל הלפרט, צחי הנגבי, צבי הנדל, אבשלום וילן, יצחק וקנין, נסים זאב, ג'מאל זחאלקה, יצחק זיו, עבאס זכור, נאדיה חילו, דב חנין, ישראל חסון, אחמד טיבי, יולי יואל אדלשטיין, שלי יחימוביץ, דני יתום, איתן כבל, יעקב כהן, רן כהן, אמנון כהן, משה כחלון, חיים כץ, ישראל כץ, יצחק לוי, יעקב ליצמן, סופה לנדבר, אברהם מיכאלי, אלכס מילר, מיכאל מלכיאור, יעקב מרגי, שרה מרום שלו, יורם מרציאנו, מיכאל נודלמן, אורית נוקד, חנא סוייד, ניסן סלומינסקי, אפרים סנה, אופיר פינס פז, מאיר פרוש, עמיר פרץ, אברהם רביץ, דוד רותם, יוסף שגל, סילבן שלום, ליה שמטוב, משה שרוני, ורונית תירוש, נקבע כי – "סכום ההוצאה הממשלתית [...] לא יעלה בשיעור העולה על 1.7% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, או בשיעור של 2/3 משיעור הצמיחה בשנה שקדמה לה, לפי הגבוה מביניהם, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגירעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה." הטיעון של פקידי האוצר כנגד הצעת החוק היתה שהיא תגרום למדיניות פרו-מחזורית – כלומר בעיתות צמיחה, המדיניות המוצעת תאיץ את הצמיחה, בעוד בעיתות מיתון המדיניות המוצעת תעמיק את המיתון. אפשר להתווכח על רלוונטיות הטיעון (מכיוון שעפ"י הצעת החוק הגידול במסגרת ההוצאה התקציבית נעשה שנה לאחר שנת הצמיחה או המיתון), אבל לפי הטיעון הזה דווקא עכשיו צריך לנקוט במדיניות אנטי-מחזורית של הגדלת ההוצאה הממשלתית לשם הגדלת הביקושים. לכן ייתכן שההתנגדות הפומבית של משרד האוצר להגדלת ההוצאה הממשלתית היתה לצורכי המו"מ על התקציב וחוק ההסדרים, וגם הם מבינים שבכדי לנקוט במדיניות אנטי-מחזורית חייבים להסיר את מגבלת ההוצאה הממשלתית – כפי שהוחלט לבסוף בישיבת הממשלה מיום רביעי ה-13/5/09 על הסרה זמנית של מגבלת ההוצאה הממשלתית בין השנים 2009-2010. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא את התגובה לה אתה מגיב, אני תוהה האם זה אותו תש"חניק שמנהל את הויכוח בדיון אחר. שם הוא מצהיר שאינו תומך באסכולת שיקגו אלא בשהו שהוא יותר פולחן דתי- דעותיה של איין ראנד. כאן הוא מדבר בזכות דעות שמרניות יותר -שם מדבר על המישטר החופשי. האם במישטר החופשי הפיקוח צריך לשמור שהבנקים לא יחרגו מהלימות ההון? אולי זה אותו אחד שמאמין שהתחרות החופשית תכריח את הבנקים להיות שמרנים יותר ? מה שנראה שהתחרות היא ששיחררה מהם כל רסן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר האשמת פעם אחת הפילוסופיה של איין ראנד בהיותה תאולוגיה, ואז ביקשתי ממך להסביר את ההאשמות, מה שלא עשית. אז הנה אני מבקש ממך שוב. באותה הזדמנות תוכל גם לתת דוגמה לפילוסופיה שאיננה תאולוגיה להשקפתך, שנוכל להתרשם. וחוץ מזה, שום דבר בתגובה שלך אינו מתייחס לתוכן של הדברים שכתבתי בשרשור הזה, אתה רק מפריח השערות לגבי השקפות אחרות שיש לי על עניינים אחרים, כנראה מתוך תקווה שהקורא המזדמן יחשוד בי ויבטל את דבריי בלא שום קשר לתוכנם. אין ספק, מגיע לך פרס האינטלקטואל הישר של השנה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה צודק שבשרשור הזה אני מתפלא האם התגובה כאן היא של אותו תש"חיסט כמו בדיון המקביל. ב. גם הפילוסופיה של מרקס הפכה לתיאולוגיה אבל רק על ידי חסידיו ולאחר מותו. אצל איין ראנד, הרושם שלי הוא שהיא בנתה לה בסיס לאנדרטה וטיפסה עליו. האם אני טועה בהתרשמות שלי מהרומאנים שלה שהיא הגדירה מהו האדם האמיתי, השלם- כמעט אפשר לומר, העליון, ובזה למי שאינו כזה -הרוב המחלט של האנושות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שקודם לכן התייחסת אלי במקום לתוכן דברי, כעת אתה מתייחס לאין ראנד במקום לתוכן הפילוסופיה שלה. אין ראנד והפילוסופיה שלה הם שני דברים שונים. הפילוסופיה עומדת בזכות עצמה, ועשויה להיות נכונה גם אם אין ראנד היתה מגלומנית, מיזנתרופית וסופרת גרועה. אחרי שהבהרנו את זה, אולי עכשיו תסביר מה ההבדל בין פילוסופיה לתאולוגיה בעיניך ומה בפילוסופיה של אין ראנד מזכה אותה בכינוי תאולוגיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אטימולוגית התנהגות פרו מחזורית משמעותה מערכת שעובדת באופן מחזורי, והתנהגות כזו מתקבלת ממשוב שלילי, בעוד במדעי הכלכלה המשמעות היא לשחות עם הזרם ולהגביר את המגמה הקיימת, כלומר משוב חיובי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק ההסדרים איננו עוסק "רק" בגודל הגרעון. דרכו מנסים כלכלני האוצר לקדם רפורמות מבניות. היות שאני תופס את אנשי האוצר כחיות פוליטיות שמקדמים תפיסת עולם, הם יכולים להסכים על הגדלת יעד הגרעון תוך מאבקים על קיצוצים למימוני ולהסב את תשומת הלב מרפורמה במנהל מקרקעי ישראל (שיטת העיזים-זוכרים?). לרפורמה כזאת יכולה להיות השפעה על הצמיחה יותר מאשר יותר תקציב או פחות תקציב. נוסף לכך יכול הגידול בצמיחה להיות חסר משמעות לשיפור מצבם של העשירונים התחתונים או אפילו על התעסוקה במובן הרחב- לא בסקטור אחד. האם עליה דרמטית במספר עסקאות הנדל"ן חייבת להגביר את הביקוש לעובדים בתעשיה, בהייטק ובחקלאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה קם פרוייקט לפירוק וניתוח חוק ההסדרים, בכתובת http://hesderim.info . כמעט לאף אחד אין מושג מה יש ומה אין בחוק ההסדרים, ולכן הפרוייקט מנסה לעקוב אחרי הסעיפים שבתוקף, הסעיפים שירדו, והסעיפים שצצו להם שנית, שלישית ורביעית לאחר שנטען שהם ירדו (למשל הפרטת המעונות למפגרים, שמשרד האוצר דוחף כל שנה מחדש, וכל שנה הסעיף מוסר מההצעה, או סגירת הטלוויזיה החינוכית, שלמשרד האוצר יש משהו אישי נגדה). בנוסף, לכל סעיף נאספות כתבות רלוונטיות מהעיתונות, ניתוחים וההשפעות. סעיפי חוק ההסדרים מחולקים לתחומים*, כך שמי שמתעניין בנושא ספציפי, מוזמן להכנס לפרוייקט ולקרוא על הרפורמות העדכניות. הפרוייקט מבוסס על ויקי, כך שמי שרוצה לעזור מוזמן לעשות כן. * האייקון של "ביטחון פנים" מוצלח ביותר :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאנשי המחשבים שמביניכם: חוק ההסדרים אינו בדיוק חוק אחד. מבחינה טכנית הוא אוסף של שינויים בקוד (קוד == אוסף החוקים) הישראלי. אולם מדובר על הצעת חוק שמשתנית מדי פעם. לכן מדובר על ענף צדדי של הקוד הישראלי. באיזשהו שלב הענף הצדדי הזה ימוזג לתוך הענף הראשי (כאשר החוק יתקבל). או בעברית: המחוקקים צריכים version control system לקוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון לכל חקיקה, לא רק חוק ההסדרים. זה גם יכול להיות מאוד נחמד אם אפשר להוסיף "Version Control" למאגר החוקים בוויקיטקסט*. אבל אם נחזור לפרוייקט חוק ההסדרים, מטרתו לעקוב אחר הרפורמות של חוק ההסדרים (של 2009/10). מסלול החקיקה של הרפורמה הוא כך – ראשית, משרד האוצר מציע את הרפורמה במסגרת הצעת מדיניות כלכלית, לאחר מכן ההצעה הופכת להחלטת ממשלה, אח"כ מנוסחת כהצעת חוק, ולבסוף מתקבלת כחוק. בין כל אחד מהשלבים "עזים" שונות נושרות, אבל לא תמיד קל לעקוב אחר העיזים שיצאו והעיזים שנשארו, וכאן נכנס פרוייקט חוק ההסדרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להשוואה: למען הגבר הבלבול: הכותרות שונות (2010 לעומת 2011). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |