 |
א. האזהרות הנוכחיות לא התבדו, אבל גם לא התממשו. אזהרות מטבען עוסקות בעתיד, ורק בעתיד נוכל לדעת אם היו מוצדקות או לא.
ב. לעומת זאת, אזהרות מהעבר כבר הספיקו להתבדות, כמו למשל האזהרות שרווחו עד שנות התשעים של המאה הקודמת שהדלק צפוי לאזול בתוך עשורים ספורים ולכן עלינו לצמצמם מאוד את השימוש בו כדי לחסוך.
ג. אם הקטבים אכן נמסים מהר משצפו, זה רק מעיד שההבנה שיש לנו לגבי התהליכים הסביבתיים, כולל ההשפעה של מעשינו עליהם, מוגבלת. זה צריך לגרום לנו להטיל ספק בתוקפן של כל האזהרות.
ג. אין שום הוכחה שיש לנו בכלל השפעה על התהליכים הסביבתיים. במקרה הטוב אפשר לומר שהמדע עוד לא מסוגל לענות על השאלה הזאת, ולמען האמת נדמה שההזדמנות להגיע לתשובה כבר הוחמצה, שכן כבר זמן רב מעורבים בעסק יותר מדי יצרים ואינטרסים מכדי שנוכל לייחס לגורמים שמתיימרים לספק לנו את התשובה את האובייקטיביות הדרושה כדי לקבל אותה.
ד. מאסונות אקלימיים אולי קשה להרוויח, אבל מאזהרות עליהם קל מאוד להרוויח. ראשית, ככל שהציבור חרד יותר הוא נכון יותר למסור בידי הפוליטיקאים את השליטה בחייו, מה שתואם בדיוק את שאיפתם של הפוליטיקאים. אותו הדבר נכון גם לגבי בעלי השפעה אחרים, כמו אנשי אקדמיה וקובעי דעות. שנית, באופן קונקרטי, בחסות האזהרות מעבירים חוקים ספציפיים שכל מיני גורמים מרוויחים מהם. למשל, מהחוק שמחייב לגבות פיקדון על בקבוקים, מרוויחים כל מיני חברות הובלה, מטמנות, מפעלי מחזור ועוד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש