בתשובה לצפריר כהן, 20/05/09 19:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אדרבא, המדינה שלי לא תוקפנית בכלל. אם לא היו זוממים לתקוף אותה, היא אפילו לא הייתה מחזיקה צבא. ייתכן שהמודל הכלכלי שאני מציע מחייב מדיניות של להקדים תרופה למכה - זה עדיין לא הופך את המדינה שלי לתוקפנית. ייתכן גם שניאלץ לממן חלק מאחזקת הצבא מכספים שנאספו בדרכים האחרות (קנסות, העבדת אסירים), אין עם זה בעיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה לא מחזיק צבא, המשטרה של המדינה השכנה תתקוף אותך בהזדמנות הקרובה ותשתלט על מכרה היהלומים הסמוך לגבול. או לחילופין: מדינת ספרטה השכנה, שמחזיקה צבא קבע, תתקוף אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תלוי מאוד באופי המדינה השכנה, אתה לא חושב? אם למשל גם היא תהיה חופשית, היא לא תתקוף אותנו. אם כל המדינות בעולם יהיו חופשיות, הצורך בהחזקת צבא יפחת מאוד עד יעלם כליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלול להיות סכסוך טריטוריאלי בין מדינות שכנות עוד מלפני שהן נהיו חופשיות. אין סיבה שהסכסוך הזה ייעלם כך סתם, מאליו, ברגע שהן יהפכו באופן רשמי לחופשיות (אם אפשר בכלל להצביע על הזמן המסויים שבו השינוי הזה קורה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מופרך לגמרי ששתי מדינות חופשיות יצאו למלחמה. בוא נזכור שזכויות לא תלויות באזרחות, וכפי שהמדינה החופשית מחויבת לכבד את זכויות אזרחיה היא מחויבת לכבד את הזכויות של אזרחים זרים. במלחמה, כמו בכל אירוע שיש בו אלימות, מישהו הפר את הזכויות של מישהו, ובפרט במלחמה בין שתי מדינות חופשיות אחת מהן לפחות הפרה את הזכויות של אזרחי האחרת, מה שהיה אסור לה לעשות. במילים אחרות, אם שתי מדינות נלחמות זו בזו, אחת מהן בהכרח אינה חופשית (אם לא הייתה בלתי חופשית קודם, היא מפסיקה להיות חופשית עם צאתה למלחמה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שמת לב, שאלתי על מצב מתמשך - מצב שהתחיל לפני שהמדינות נהפכו לחופשיות. אני אפילו לא יודע איך לנסח את הבעיה המתעוררת אצלי למקרא דבריך, אבל זה קצת משהו מסוג השאלה אם הכלב יודע שכלבים נובחים לא נושכים. המדינה ש"בהכרח אינה חופשית" - יודעת את זה, או שהיא בטוחה שהמדינה השניה אינה חופשית ושהמדינה השניה היא הצד המפר זכויות? לפחות מההכרות שלי עם המין האנושי, בגילי (קרוב לחמישים), כל הסיפור הזה לא נשמע לי כל כך פשוט וחד וחלק כמו שהוא נשמע לך, ונראה לי שכל אחת משתי המדינות תגיד שהשניה היא הלא חופשיה (ותהיה מה שתהיה הגדרת החופש-עפ"י-התש"חניק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה מתי הסכסוך התחיל, מה שמשנה הוא מה המדינות עושות לגביו. כל מדינה יכולה להכריז על עצמה כעל מדינה חופשית, זה עוד לא הופך אותה אובייקטיבית לכזאת. ואידך זיל גמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו ישראל היתה נעשית חופשיה, איך היא היתה פותרת את הסכסוך עם הפלשתינים? מה היא היתה עושה עם ההתנחלויות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ישראל הייתה נעשית חופשייה, סימן שמספיק ישראלים אימצו את רעיון החופש. אולי גם מספיק פלסטינים אימצו אותו במקביל, ואז אין בכלל בעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. המשפטים האלה אינם אומרים דבר. מה היתה ישראל עושה? מה היו הפלשתינים עושים? מה היה קורה עם ההתנחלויות? מה היה קורה עם השטחים? "סימן שמספיק ישראלים אימצו את רעיון החופש" - זה אומר, לדעתך, שגם מתנחלים היו מאמצים את רעיון החופש? ואם הפלשתינים מאמצים את רעיון החופש אז מה זה אומר? אם אין לך תשובות אז אולי לא תתבייש ותגיד: "עדיין אין לי תשובות, עוד לא חשבתי על זה". אם לא בא לך לענות אל תענה, כאן קורה הרבה פעמים שלא עונים, וזה מקובל. אבל מה הטעם לנפנף אותי במילים שלכל היותר יש ביניהן קישור תחבירי, אבל אין מאחריהן משמעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, צודק. באמת לא רציתי לענות לך, אבל חשבתי שלא להגיב בכלל זה פחות מדי מנומס. בתור פיצוי אענה לך בכל זאת, או לפחות אסביר למה אני לא עונה לך: השאלה שלך מורכבת, כנראה יותר מכפי שאתה חושב. למשל, לפני שאנחנו מחליטים מה לעשות בהתנחלויות, כדאי שנחליט מה לעשות ביישובים שבתוך הקו הירוק. האם הקניין יישאר כפי שהוא כיום, אע"פ שחלקו הושג באמצעים לא כשרים? האם נפריט את העיריות והמועצות המקומיות וכיצד? כל אלה שאלות מסובכות, וכשמגיעים להתנחלויות נוסף על הסיבוך שהן יוצרות סיבוך נוסף, זה ששאלת היחס לפלסטינים יוצרת. האם נאזרח אותם ונתמודד איתם כפושעים פליליים? האם נתייחס אליהם כמו אל אוכלוסייה בשטח כבוש שיש לדכא עד שהסכנה הנשקפת ממנה תחלוף? האם ניסוג מהשטחים ונתייחס אליהם כאל גורמים חיצוניים? ומה נעשה בהם אז אם לא לכבוש אותם מיד שוב? ואז מה? השאלה מסובכת, אבל בעצם לא כל כך שייכת לעניין המדינה החופשית. הרבה תשובות שונות לא סותרות את רעיון המדינה החופשית, ולכן אפשריות במסגרתה. השלטון יצטרך להחליט, כפי שיצטרך להחליט במגוון תחומים שונים שאופן הפעולה הרצוי בהם לא נגזר מרעיון המדינה החופשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה מזכיר לי טענות של מנהיגי הסוציאליסטים מסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20: הם טענו שאין סיכוי שהפועלים יילחמו זה כנגד זה. ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שמבחינתך אין הבדל בין מה שהם אמרו ומה שאני אומר, כי מבחינתך נימוקים אובייקטיביים חסרי משמעות, ולכן העובדה שלהם לא היה נימוק כזה ואילו לי יש אינה רלבנטית לגביך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאתה מחזיק זכות קניינית על מה שאתה מגדיר כנימוקים אובייקטיביים. עד עכשיו לא ראיתי אצלך שום נימוק שהוא ראציונלי ולא תיאולוגי. הנימוקים שלך מזכירים לי את הדרשות של ישו בברית החדשה: אם תעשו א', תגיעו למלכות השמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההחלטה על היעד הבסיסי בחיים לא יכולה להיות רציונלית מטבע הדברים, ההחלטה כיצד להגיע אליו היא שצריכה להיות רציונלית. אני טוען שעבור האדם הרציונלי טבעי לבחור באושרו כיעד הבסיסי, משום שבהיותו רציונלי הוא נוכח שבסופו של דבר אין לו דבר מלבד עצמו. אבל גם אם נניח שהוא רק רוצה לחיות, זה לא משנה. ואכן, מהרגע שהסכמנו שהשאיפה - הבסיסית, או רק פועל יוצא שלה - היא לחיות, כאן נכנס הרציונל לתמונה ומוביל למסקנה שהמוסר הנכון, זה שתואם למציאות, הוא המוסר המבוסס על הזכות לחיים כולל זכות הקניין, ומכאן שהפוליטיקה הנכונה היא זאת שמבוססת על חופש. בניגוד להאשמות שלך בהחלט הסברתי איך המסקנות האלה נובעות בצורה רציונלית (למשל, ניתחתי את טבעה הבלתי ניתן לחלוקה של זכות הקניין והסברתי שבין הברירות לתבוע או לא לתבוע לעצמך אחת כזו רציונלי לבחור בראשונה). אתה יכול לנסות ולהפריך את דבריי, אבל להאשים סתם שלא טרחתי לנמק זה שקר גס וחוסר יושר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה באילו מושגים אתה משתמש כאילו שאלו מונחים מוגדרים ומוסכמים על כולם ולכן אפשר להשתמש בהם כחלק משפה משותפת בינך וביני. אתה מניח שכולם מדברים בשפה שלך. 1. האושר. 2. הזכות לחיים כולל זכות הקניין. האם הזכות לחיים היא מסגרת בתוכה נמצאת זכות הקניין? מהי זכות הקניין? האם זכותך לקנות ולהחזיק מכונית שוות ערך לזכותך להיות בעל תאגיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין טעם לחזור ולדוש באותם דברים. כבר הסברתי שאני מסרב להיכנס לאפיסטמולוגיה ושזה באמת לא הכרחי כי אפשר להחליף את האושר בחיים לצורך גיבוש המוסר. על האופן שבו אני תופס את זכות הקניין כבר הרחבתי די והותר, ובכלל זה עניתי על אותן שאלות שאתה שואל אותי. האם לדעתך זה מוגזם מצדי לצפות שמשתתף מרכזי בדיון כמוך יעקוב אחריו ויזכור מה כבר נאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרד ובבריטניה עומדים צווי מעצר כנגד גנרלים ישראליים. בית־משפט בצרפט שופט שלא בפניו את ארקדי גידמאק. אנגולה מתנגדת גם היא. מדינות שונות יכולות לפרש זכויות שונות בצורות שונות. במיוחד אם "במקרה" הפירוש החביב על (אזרחי) המדינה מעניק ל(אזרחי ה)מדינה זכויות רבות יותר בסוגיה מסויימת. מה שמונע היום מלחמות מיותרות בין דמוקרטיות הוא בעיקר העובדה שכל הדמוקרטיות נמצאות בגוש אחד ויש בעל בית שיכול לכפות בוררות. העובדה שדמוקרטיות מעדיפות שלום עוזרת, אך לא מונעת מלחמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרד, בריטניה, צרפת, אנגולה וגם ישראל - כולן מדינות לא חופשיות. הן יוזמות אלימות נגד אזרחיהן, אז פלא שמפעם לפעם הן יוזמות אלימות גם כלפי חוץ? ואכן, זאת בדיוק משמעות התביעה בספרד נגד ישראלים שהיו מעורבים בחיסול שחאדה - יוזמת אלימות מצד ספר נגד ישראל! ספרד מספרת לעצמה שהיא מענישה אותנו על שיזמנו אלימות, אבל זה שקר. האמת היא ששחאדה הוא שיזם את האלימות ואנחנו רק התגוננו כמתבקש. יוצא שספרד בעצמה יוזמת נגדנו אלימות, ואנחנו צריכים להתגונן גם מפניה. (טוב שיש לנו הניסיון משחאדה ואנחנו כבר יודעים איך להתגונן מפני אלימות שיוזמים נגדנו...) מדינות שונות, וגם בני אדם שונים, יכולים להמציא זכויות מופרכות מהבוקר עד הערב, זה לא אומר שלמושג הזה אין תוכן אובייקטיבי ולא שכולם צודקים ולא שכל דבר שאדם עושה ומגבה אותו בתורת מוסר מתאימה אני צריך לקבל. אם שתי מדינות חופשיות לא מסלפות את רעיון הזכויות, לא תהיה ביניהן מלחמה. אם הן מסלפות אותו, עשויה להיות, אבל אז הן לא חופשיות. דיאלקטיקה לא תשנה את המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך לא יכולה להיות מדינה חופשית לטעמך, אלא אם יום אחד כל אזרחי העולם כאחד יחליטו כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להסביר איך הגעת למסקנה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדינה חופשית תופתע ע''י שכנתה האלימה הלא חופשית, היא תיכבש, אם תפתיע את שכנתה האלימה , תהפוך לאלימה בעצמה וכך תחדל מלהיות חופשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא, הקדמת תרופה למכה היא אופציית מגננה לגיטימית. אם יש יסוד אמיתי להניח שפניה של המדינה השכנה למלחמה, מותר ואף רצוי לנסות למנוע זאת ממנה. באנלוגיה ליחסים בין אינדיבידואלים: אם יש יסוד אמיתי להניח שזרובבל הולך לתקוף את שרגא, מותר ואף רצוי לנסות למנוע זאת ממנו. בשני המקרים הצד המתגונן אינו הופך לאלים (כלומר הוא כן, אבל אלימות היא לא הבעיה - תוקפנות היא הבעיה. ננסח מחדש אפוא: בשני המקרים הצד המתגונן אינו הופך לתוקפן) ואינו חדל לכבד את החירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להקדים תרופה למכה: להחזיק צבא קבא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא, תלוי בנסיבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי אתה מגייס את המליציה? האם כשעשבים שוטים מהצד השני יורים מדי פעם קסאמים על ישובי הספר שלך? גונבים מדי פעם תרנגולות? שודדים באין־מפריע מישובי הספר שלך וגובים דמי חסות? מבריחים סמים לתוך המדינה? מיישרים קצת את הגבול? (יש לך כוח לעקם חזרה את הגבול? באופן קבוע?) כובשים את מכרה היהלומים הסמוך לגבול? (יש לך כוח להגן עליו באופן קבוע?) כיכר פיקדילי? (תגובה 85340 . המקור לתגובה הזו, כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הזמן יש לך שאלות על מקרים פרטניים עד בלי גבול. מה יקרה במקרה זה, ומה יקרה במקרה הזה, ומה יקרה במקרה הזה? אני לא רואה מה הטעם בכל השאלות האלה ולא מבין לאן אתה חותר. בהתחלה סברתי שאתה חושב שיש לך דוגמאות שמפריכות את העקרונות שלי, ושואל אותי עליהן כדי לגרום לי למעוד, ומשום שזה הוגן בעיני טרחתי לענות. אבל זה לא קרה, אתה רק המשכת להעלות עוד ועוד תסריטים. ייתכן שרעיון המדינה החופשית שאני מציע מסקרן אותך ואתה פשוט רוצה להבין איך הוא אמור לעבוד בכל מיני מקרים, ואע"פ שהייתי שמח לספק את סקרנותך, זה מתחיל לעייף אותי ואני לא בטוח שאוכל להתמיד עוד הרבה. אם אין לשאלות שלך חשיבות ייחודית, אני מציע שתוותר עליהן, או שתנסח את הרמיזות שעומדות מאחוריהן כטענות מפורשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה הבסיסית היא שלדעתי אין אפשרות ליצור הרתעה מספקת ללא צבא סדיר. אתה משום מה מסתמך על טוב ליבן של כל המדינות. במצב הזה למדינה לא "חופשית" יש יתרון מול מדינה חופשית: המדינה החופשית תאלץ להיות במצב חירום תמידי מול הצקות בגבולה. או להתקפל ולא להגיב להן (ולוותר על מכרה היהלומים שלייד הגבול. או לשלם דמי חסות באזורים לשייד הגבול). למגן יש ייתרון לעומת התוקף, ולכן עד שתגייס את המליציה הלא סדירה או את צבא המילואים של מדינת "פריזלנד", הצבא הסדיר של מדינה "סוציוסטאן" יקבע עובדות בשטח. אם היה כוח צבאי חזק, הסוציוסטאנים היו מראש יודעים שאין להם למה להתקיף. גם אם הם חושבים שהם צודקים. והם היו יודעים שכדאי להם לרסן את אותם "עשבים שוטים" שיורים אל מעבר לגבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אכן יש מדינה לא חופשית בסביבה, ואם היא חזקה מספיק, ואם הניתוחים האסטרטגיים שלך נכונים, אז עושה רושם שבאמת נצטרך להחזיק צבא סדיר. מה הרבותא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יממן אותו? מיסים על תושבי המדינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. בהיעדר מקורות מימון אחרים, נוכל לפלוש למדינה המאיימת בתקווה למצוא בה די שלל ו/או להעביד את תושביה. תאמר: אהה, אז אתה התוקפן! אשיב לך: חס וחלילה, ומעידה על כך העובדה שנאלצנו להחזיק צבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאני טוען מהתחלה: בדרך הזו אי־אפשר להתמודד עם איום פוטנציאלי: צבא שנמצא על הגבול שלך או קרוב אליו. התוצאה: אתה נאלץ להפוך לתוקפן. תוצאה של התוצאה: תאלץ להמשיך ולתקוף כדי להגן על כיבושיך או פשוט כדי להמשיך להחזיק את הצבא. התוצאה: יצרת מדינה תוקפנית. בקיצור: מצב לא יציב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם שלושת המבוגרים ואחד עשר הילדים שנהרגו איתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרגדיה מצערת, אבל לטעון שבגללם ישראל היתה צריכה להימנע מלהתגונן פירושו לטעון שהיה עליה לשבת בחיבוק ידיים ולספוג את האלימות ששחאדה יזם נגדה. זה כמו לטעון שעל אדם שהולך ברחוב ושודדים מתנפלים עליו אסור להתגונן מחמת האפשרות שהאלימות שהוא מפעיל בהתגוננותו תפגע בעובר אורח חף מפשע. זה מוסר פצפיסטי שחיש קל מוליך אותנו לאבדון. אם אתה רוצה להתאבד, בבקשה - רק אל תיקח אותי איתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדתית, בסופו של דבר ואחרי כל נפנופי הידיים, המתאבד הוא אתה, ואתה הוא שלוקח אותי אתך, וההוכחה בספרד. והאנלוגיה עם האיש ההולך לו לתומו ברחוב היא מגוחכת. על כגון אלה היה אורי פז (מגיב-עבר באייל) אומר: ההיסטוריה לא התחילה הבוקר. הזוהי דרך הסקת המסקנות שמלמדים את המתמטיקאים בימינו? אתמהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ההיסטוריה לא התחילה הבוקר'' - טענת קסם שאפשר להסיק ממנה מה שרוצים. אשרי האיש שיש לו טענות כאלה בארסנל. כן, זאת דרך הסקת המסקנות שמלמדים את המתמטיקאים בימינו. נו, למה כבר אפשר לצפות, בכל זאת המדינה מנהלת את האקדמיה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה מגדיר "אלימות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין איננו אלימות, כי אם תוקפנות. הרי גם התגוננות היא אלימות, ואותה אני דווקא מחייב. אם לא הבהרתי את הנקודה הזאת בבהירות מספקת כבר מההתחלה אני מתנצל. אז מהי תוקפנות אם ככה? כפי שהסברתי, האדם הרציונלי צריך לתבוע לעצמו את הזכות לחיים וכפועל יוצא מכך את זכות הקניין. מאחר שמאמץ מרוכז של אסכולות פילוסופיות שונות הצליח פחות או יותר לקעקע את משמעות הזכויות האלה בימינו, אני טורח להזכיר שהכוונה היא למה שלעתים מכונה זכויות שליליות, כלומר התביעה של אדם מהזולת שלא יפריע לו, ולא שיעזור לו. תוקפנות היא הפרה מכוונת של הזכויות האלה שהיה ניתן להימנע ממנה. (שימי לב: מכיוון שהזכויות של התוקפן בטלות, התגוננות איננה מהווה הפרה שלהן. אם תרצי, אפשר להבדיל בין תוקפנות והתגוננות גם על ידי השאלה מי יזם את הפרת הזכויות.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יזם את הפרת הזכויות? אתה רוצה לבנות טיעון על בסיס שאלה שלא מוצאים לה פיתרון מוסכם כבר כ-100 שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שלא מסכימים על פתרון לא אומר שאין פתרון נכון. אני מציע פתרון מסוים, טוען שהוא נכון, ומעמיד אותו לשיפוטך. אני מצפה שתראה לי איפה יש בו כשלים, ואם אינך מוצא כאלה - שתקבל אותו. אם אינך מוצא בו כשלים ובכל זאת מסרב לקבל אותו - משום שאתה מפחד לקחת על עצמך את האחריות הזאת בלי החיבוק החם של הקונצנזוס - אין טעם שתשתתף בדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עניין של קונצנזוס (איזה קונצנזוס? עם הממשלה של ליברמן?) אלא של התנגדות הצד השני, שגם הוא חי כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה צד שני, בן שיחי שלא מקבל את טענותי? כפי שאמרתי, אני לא מכריח אותו לקבל אותן, אבל אני מצפה ממנו לנמק מדוע הוא אינו מקבל אותן. אם הוא רק מושך כתפיים ומסרב לקבל אותן, מה מועיל הדיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מציע פיתרון ערטילאי, לא מובן לי ולמגיבים אחרים. כששואלים אותך שאלות פרטניות אתה מתלונן על חוסר רלוונטיות, ביקשתי ממך תקציר לחוקה, כמה חוקי יסוד שיבהירו את עמדתך, אבל אתה מפנה לקריאה נוספת של תגובותיך הקודמות שכאמור לא היו ברורות ומובנות מאליהן, כפי שאתה חושב. הראיתי לך כשלים מסוימים בשיטתך, הדוגמא מעולם הדייג, אינה משל אלא תיאור של ההיסטוריה והכרותי אותה מבפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על שאלות לא רלבנטיות ורבות מדי אני מתלונן. חוקה לא תסייע לנו להבין את הרעיון, היא הרי לא צריכה לכלול נימוקים, אלא רק את השורה התחתונה - ואותה אני מאמין שהבהרתי די הצורך. אני נשאל שאלות שכבר נשאלתי ועניתי עליהן, אז אני מפנה לאותן תשובות; אם ישאלו שאלות חדשות, אתן תשובות חדשות. לא הראית לי כשלים, הלא נימקתי למה אני דוחה את הטענה שלך בעניין הדגים ואת הבסיס הרעיוני שהצמיח אותה (לא במסגרת חילופי הדברים איתך, הם למרבה הצער התבדרו בגלל נטייתך לקעקע את המשמעות של הדברים שאתה בעצמך אמרת. נימקתי את דחייתי במסגרת חילופי דברים עם מתדיין אחר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח כבר שאלו אותך משהו בכיוון הזה: מתוך 192 המדינות החברות באו"ם, האם אתה מכיר מדינה "חופשית" (לפחות בקירוב - כדי לא להתקטנן)? אם כל שתוכל לומר הוא ש-X יותר חופשית מ-Y או מן הממוצע, או ש-Z היא בכיוון, אבין שהתשובה היא לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלנו גם שאלנו. התשובה שלו לא היתה כפי שאתה משער; התשובה היתה שכל המדינות הן ברמה זו או אחרת סוציאליסטיות. מה שהתש"חיסט מציע (בשם איין ראנד) הוא משהו שאינו קיים- הוא מודה בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערתך ''בשם איין ראנד'' גובלת בחוסר יושר. אמרתי במפורש שאינני תומך בפילוסופיה שלה או מתנגד לה, כי אינני בקי בה די הצורך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרת כאן תגובה 511587 שאתה מדבר על מדינה חופשית נוסח איין ראנד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא *בשם* איין ראנד - אני לא דובר שלה, ואיש מאתנו לא מחויב בדבריו של האחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם יהיו כמה שלא יסכימו לאידאולוגיה שלך, מה יהיה שיווי המשקל בין שני סוגי המדינות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי לא יסכים ומהו שיווי משקל בין סוגי מדינות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי למודל המקובל בביולוגיה של התפתחות ''אוכלוסיות'' מסוגים שונים דור אחרי דור. יש לי הרגשה שמדינות לא ''חופשיות'' ישגשגו ויתפשטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שתתמקד בדברים ברורים ומדויקים. אם המודל הזה רלבנטי לדיון, תסביר מהו המודל ואת מה הוא ממדל בדיוק. לי יש הרגשה שדווקא תופעת המדינה החופשית היא שתתפשט, ובערך מאותן סיבות שתופעת הדמוקרטיה הליברלית התפשטה ועודנה מתפשטת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |