בתשובה לצחי ברזיק, 22/05/00 11:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפתיחות שלי תבוא לידי ביטוי בזה שכשג. שמעון יצביע על טענה נכונה והיא שיש אפשר להקביל בין מעשיו של עראפת לאלו של שמיר, לא אטען כמו אידיוט שהזמנים השתנו או טיעון מהסוג הזה, שמשקף חוסר יכולת לקבל את האמת, אלא אסביר מדוע דעתי עדיין כזו שאת עראפת יש להוציא להורג על ידי מדינת ישראל ויפה שעה אחת קודם. ואם לא הבנת את המטאפורה אשמח להסביר - הדעה הרווחת כאילו להיות פתוח פירושו ''לדעת לקבל (או להבין) את הצד השני'' ולכן מי שיכול לומר בנחרצות שעראפת פשוט רוצח משהו בתפיסת עולמו מלמד על סגירות, היא גישה כלומניקית ''שלא יכולה באמת לומר משהו על דבר מה''. בטח תמצא משהו מוכר במשפט האחרון אז מפאת כבודם של הרבה אנשים חביבים אני לא אפרט (וכאן בא משל הדלת) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"פתיחות" לא מתבטאת בהנחה אוטומטית שכל מה שאנחנו עושים הוא בסדר, וכל מה שהם עושים הוא פשע מוסרי. לעומת זאת, זה גם לא פתוח במיוחד לטעון את ההיפך, כמו שאמנם אנשים מסוימים נוטים לחשוב. פתיחות היא היכולת לאמוד אובייקטיבית את המצב (לא משנה על מה מדובר), ולהקשיב ולנסות להבין את נימוקי שני הצדדים הניצים בכל סכסוך או קונפליקט. מותר לך לגבש דעות, מותר לך אפילו (אם אתה ממש חייב) להחזיק בדעות שמנוגדות לאלו שלי. אבל אתה לא יכול לטעון אוטומטית שאנחנו צודקים, הם טועים, אנחנו לוחמי חופש, הם רוצחים, ועדיין להחשיב את עצמך כאדם פתוח! לכל סכסוך, בין אם תודה בכך או לא, יש שני צדדים. שתי אמיתות, אפילו. זה לא אומר שאנחנו צריכים להכנע ללא תנאים ולעבור לגור בתוך הים התיכון, אבל אתה יכול לפחות לנסות להקשיב לטיעונים של הצד השני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |