|
||||
|
||||
הסיפור עם בנק הפועלים הוא באמת דוגמה נאה. יש אשה שהיא בעלת רבע ממניות בנק הפועלים. משום מה היא נקראת בעלת השליטה, ממנה דירקטורים וכד'. מה החופש כאן? בעלים מסוג זה שולטים לפעמים בחברות עם 5% גרעין שליטה ומנצלים את הפיזור של הבעלים האחרים. נניח שאין בנק ישראל והכל פתוח וחופשי; היכן כאן חרות הקניין? אני מבין שהשקפתך היא שריכוז ההון קרה בגלל מעורבות הממשלה; אם היתה חרות מחלטת, היו כאן 200 בנקים קטנים מתחרים זה בזה. על פי הערכתי, היו נשארים שלושה בנקים עם עוד שתי חברות שהיו בעלי המשק. |
|
||||
|
||||
זכותך להעריך מה שאתה רוצה, כולל הערכות שאינך יכול להסביר במה הן עדיפות על הערכות סותרות. עניין השליטה בחברות בורסאיות הוא תוצאה של כללי משחק בורסאיים שעצם ההשתתפות בו פירושה שאתה מסכים להם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |