בתשובה לגלעד דנבום, 04/01/02 11:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. א) אם כך, איזה גוף מושפע פחות מהשפעה פוליטית (או גורמים אחרים שמטים משפט), בית המשפט בהאג או בית המשפט בישראל? האם מחבל שנשפט בבית משפט בישראל אינו זוכה למשפט צדק? האם הרשות השופטת בישראל משתפת פעולה עם הרשות המבצעת באמצעות הטיית משפט? על סמך מה אתה קובע זאת? ב) האם ישנם *היום* מנגנוני השגחה וביקורת מספקים על בית המשפט בהאג? 2. א) ישראל תגיש תלונה בהאג נגד הגוף האחראי בלבד? האם אין צורך להעמיד לדין את מי שמחובר ליד שלחצה על ההדק? ואת מי שתכנן? ואת מי שסיפק את הנשק? ומי שנתן פקודה מלמעלה? (אגב, אחריות אזורית היא לא רלוונטית) ב) אם ישראל לא תתפקד כרשות המבצעת בשטחי A, אז מי יביא את הנאשמים לדין? ערפת?? ג) אילו אמצעים ישנם בידי בית המשפט על מנת להגיע לצדק עם "הגוף האחראי"? את מי *בסמכותו* להפעיל? את נאטו? (זה גם בהמשך ל1ב'). הנקודה הזו היא כנראה החשובה מכל. אם אין בסמכותו הבלעדית של בית המשפט להפעיל איזו שהיא רשות מבצעת, הרי כל תפקידו מתבטא בהחלטות עקרוניות בלבד. בסופו של דבר מישהו הרי צריך לעשות את העבודה, לא? 3. על סמך מה אתה טוען ש"גזרי דין המוות" שמחלקת ישראל אינם בגדר הגנה עצמית? פעולות אלה, כולן *וכל אחת לחוד*, קיבלו את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה כפעולות סיכול. (את זאת שמעתי מעדנה ארבל בקולה, וגם בתשובה של אליקים רובינשטיין לחווה גלאון במסגרת שאילתה שהגישה האחרונה לראשון) |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |