|
בסה"כ הצעתי כי יתכן שלבעיה המדינית במזרח התיכון לא קיים פתרון. יש בעיות שידוע כי אין להן פתרון. יש בעיות שלא ידוע אם קיים להן פתרון. כאן יש לך בעיה עם המון פרמטרים משמעותיים, עם לא מעט אי-ודאות, ועם זאת לא מעט פוליטיקאים ואיילים מתיימרים לאפיין את הפתרון המוצע לה. אז הדיון הזה טוב ונחמד, אך אינו מבטיח כי הצדק נמצא בידיו של מי מן המשתתפים בו. את המינוח 'פיתרון רציונלי' השאלתי מאלכסנדר כמות שהוא ולא אתיימר לפרשו.
מן התיאור לעיל ניתן להבין כי אנו חלוקים על עצם צורת ההסתכלות על הנושא. אני ממשיל את הבעיה לאיזו מערכת משוואות לא פשוטה שיתכן כי קיים לה פתרון ויתכן אחרת. דומני שזוהי דוגמא לחשיבה אידאית (או אולי אפימתאית), הבאה לעמוד על טיבו של המצב הקיים. אתה רואה כאן מצב נתון ובו רשימת דפ"א. דרך הפעולה הטובה ביותר לשיטתו של פלוני היא המועדפת, גם אם אין בה אולי בכדי לפתור את כל היבטי הבעיה. זו חשיבה תכליתית/פרומתאית, ודומני כי היא היחידה המסוגלת לשרת מנהיגים ברצותם להוביל מדיניות. התשובה, אם כן, תלויה בצורת ההסתכלות יותר מאשר במציאות עליה מתבוננים.
אבל השעה מאוחרת עבורי ויתכן כי הוצאתי מונח או שניים מהקשרם. בכלופן, כולי תקווה שירדת איכשהוא לסוף דעתי. ליל מנוחה וחלום.
|
|