|
||||
|
||||
א. השימוש במילה "גבולות" בתגובתי אכן מבלבל. בכל אופן, לזה חשבתי שהתכוונת. אני מעריך בוודאות גבוהה שכל גבול של מדינה שאינה מוסלמית עם מדינה ערבית היה הופך לנפיץ תוך כמה עשרות שנים. ראה מה קרה בין ובתוך מדינות וקבוצות ערביות וערביות-מוסלמיות. במקרה שלנו – גם אם ב-1882 היינו מוצאים ארץ ריקה, הזליגה ועימה האלימות מעבר לגבול כבר היו מגיעות. גם ההצדקות היו מגיעות. בעולם הערבי כמובן, אך גם במערב ובחוגים מסויימים אצלנו: "מה ההצדקה לקיומה של שלוחה אירופית זו במקום שבו היא ממוקמת? לא צריך להיות גיאוגרף מקצועי כדי להבין שאין זו אלא איוולת, רדיפת מדון או שתיהן. מדובר בשטח אליו באופן טבעי היתה אמורה להתפשט הציווליזציה הערבית האותנטית שבשטח מבורך ביצות וחרולים זה". ב. אני זוכר בבירור שהשלום עם מצריים נתפס, עד הרבה לאחר שמצריים המשיכה לעשות כפי שתיארתי, כחגיגה *כלל ישראלית 1. זה היה שלום *שלנו* ולא של הממשלה, שזכתה בעשייתו לאחוזי תמיכה עצומים בכמעט כל שדרות העם. גם מבול הביקורים במצרים ולאחר מכן בעיקר בסיני מוכיחים זאת. ההשוואות ההסטוריות אינן במקומן. מה שבכ"ז נכון הוא שעם ירדן השלום היה ועודנו רק עם בית המלוכה (במקרה המצרי אפילו זה לא) – לא עם העם ולא הפרלמנט. בשבילם אנו האחר המוקצה עדי עד. בשני העמים, המצרי והירדני, השנאה לנו קשורה יותר בפחד מחדירת האחר והשנאה לו באשר הוא (גם אם הוא רחוק), יותר מאשר ב"יחס" שלנו לפלשתינים. ג. אכן, לפעמים אין אינטרס מצרי. כאשר הדבר נוגע לאחר, לעיתים הרצון להרע לו גובר על שיקולי כסף, דת, אדמה ושלטון. מובארק הוא דוגמא מובהקת לכך וכתבתי על כך רבות. בעניין התיירות המצרית: כפי שפורסם פעמים רבות - מי שרוצה לבקר בישראל מוטרד שם קשות ע"י הרשויות כבר שנים רבות, וקשה לי להאמין שלא שמעת על זה. הממשלה מאפשרת שם שידורים וחינוך המפיצים אנטישמית קיצונית ורצחנית. גם אנשי עסקים ישראלים נרדפים שם. כבר הדגמתי רבות את חלקו של השלטון שם בפיגועים - הסתה כנגד יהודים, החדרת כמויות אדירות של נשק לתוך סיני, כאשר אפילו דו"ח לא נותנים למשאיות שהסתובבו שם בגלוי. כך היה גם לאחר גל הפיגועים הראשון במלונות. השנאה לישראל אכן באה מכל הרבדים שם באופן עצמאי והשלטון מחזק זאת מאוד. קראתי גם את שאר התגובה, אבל נדמה לי שעל רוב הנקודות כבר כתבתי (והדגמתי) בעבר. נקווה שיום אחד הערבים יהיו כפי שאתה מתאר אותם – גם אם זה יהיה רק היותם מונעים ע"י טובת עצמם וזו של שאר הערבים. 1 חוץ מן הימין כמובן, שברגע שנדמה היה שישנה אפשרות לשלום, הצטמק פלאים (תגובה 495892). |
|
||||
|
||||
א. לא הבנתי איזה מין טיעון הוא זה. "במקרה שלנו – גם אם ב-1882 היינו מוצאים ארץ ריקה, הזליגה ועימה האלימות מעבר לגבול כבר היו מגיעות." אילו מישחקי כאילו. אין אף מקום בכדור הארץ בו אין אנשים חוץ ממקומות בהם גם אנחנו לא היינו יכולים להתקיים. בסיס מאד בעייתי לטיעון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |