|
1. במאמר שקישרתי אליו הם אומרים שמעולם לא דרשו מפלסטינים בישראל להימנע מללמוד בישראל, בגלל שאין (או כמעט ואין) להם אפשרות אחרת. ייתכן שגם עומר ברגותי, במצבו כיום, לא יכול ללמוד במקום אחר. ועדיין, בתור אחד ממייסדי PACBI, הייתי מצפה ממנו להחמיר בכללי החרם, ולא ללמוד במוסד שהוא היה מעדיף להימנע (ולמנוע) מכל קשר אליו. 2. נכון. 3. לא שאלתי על ההצדקה, אלא על התועלת - פלסטיני שלומד במוסד ישראלי, ומשלם על לימודיו, תורם (ולו מעט) למימון מוסד אשר תומך בכיבוש ובאפרטהייד (לטענת PACBI). 4. החרם, בסופו של דבר, אמור להיות אישי - אנשי אקדמיה ישראליים לא יוכלו לפרסם בעלונים בין לאומיים, ולא יוכלו לערוך פרויקטים משותפים עם מוסדות מחו"ל. הרדיפה היא לא בגלל דעותיו, אלא בגלל מעשיו - הלחץ של ארגון PACBI וארגונים אחרים פוגע במוסדות ואנשי אקדמיה ישראלים, כולל אוניברסיטת תל אביב עצמה. 5. 'ינתקו עצמן ממוסדות הכיבוש' כולל גם 'צריכות להחרים את האקדמיה הישראלית', לטענת PACBI, שהרי גם האקדמיה הישראלית היא מוסד כיבוש. מה אוניברסיטת תל אביב, למשל, צריכה לעשות כדי שארגון PACBI יסיר אותה מרשימת האקדמיות המוחרמות?
|
|