בתשובה לאיציק ש., 09/05/09 14:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי, השכלתי ולהלן תגובתי: הצורך בניסוי (ע"מ 50): הוועדה מתלוננת שהיא לא נחשפה למלוא המידע שיאפשר לה לקבוע אם היה כורח בניסוי. מאחר ואיני יכול לחשוב על חלופה לניסוי "עומר 2", בטרם תחוסן כל האוכלוסיה, ואני אף מתקשה להאמין שישנו כזה. אזי, לאחר שהתוצאות מ"עומר 1" היו מוצלחות, איני פוסל את המשך התהליך. זאת במיוחד עקב גודל ומיידיות הסכנה לאוכלוסיית ישראל. אומנם, הסיכוי שישראל תותקף בגחלת בהיוודע שהיא עומדת לפתח חיסון כנגדה הוא קטן, אך בהתחשב במשמעות התרחשותו, סיכון זה הופך להיות שיקול מרכזי הגובר על אחרים. יעילות סודיות הניסוי (ע"מ 52): עובדה – לקח שנים עד שזה נחשף, למרות כאלפיים בני אדם שידעו על הניסוי. למרבה המזל מעטה הסודיות הספיק עד לזמן בו הסתיים פיתוח החיסון (נדמה לי). אם נוסיף על כך את מיידיות הסכנה, יתכן שהערעור על הצורך בסודיות וביעילותה מופרך. בחירת הצבא כמבצע הניסוי (ע"מ 54): בחירה זו אכן בעייתית הן מבחינת חופשיות הבחירה של המשתתפים בניסוי והן מבחינת שיקוף אוכלוסיית הניסוי את אוכלוסיית היעד לחיסון. התשובה אחת לכך מצוייה כבר קודם לכן (סודיות). תשובה נוספת היא שהסיכון הגדול לחיי אדם אותו בא הפיתוח למנוע, גובר על חירות הבחירה של החיילים. מסקנה אחרת היא שלאחר ש"עומר 2" והחיסון יוצר בכמויות מספיקות, כדאי אולי להמשיך ל"עומר 3", שיעשה לפי כל כללי ועדת הלסינקי, ועל אוכלוסיה המשקפת יותר את אוכלוסיית היעד, מה שיעלה לא מעט לקופת המדינה. ואולי זה כבר מיותר, כי מרגע שפורסם כי לישראל חיסון יעיל לגחלת, הסכנה לתקיפתה באמצעי זה, פוחתת משמעותית... לסיכום סעיף זה, בהתחשב בצורך ובמגבלות, בחירת הצבא כמבצע הניסוי נראית סבירה. אלו הסעיפים העקרוניים. בהמשך הניסוי ישנם פרטים לגבי הטופס שחולק לחיילים וכלל המידע שהועמד לרשותם וכן פרטי הניסוי. שם אני עשוי להסכים עם הטענות כנגד מה שקרה בפועל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, על פי דבריך אפשר היה לפרסם שיש חיסון בלי לפתח אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל זה נשמע רעיון מצויין ששווה לנסות: מצהירים שכבר יש לנו אמצעי התגוננות כנגד נשק להשמדה המונית של הצד השני, בתיקווה שהאמת לא תדלוף אף פעם. מחכים כמה מלחמות כדי לראות אם הוא השתמש בו או לא. אם לא, סימן שהתרמית עבדה וחסכנו פיתוח, שלא לדבר על הרווח המוסרי שבאי-הפרת אמנת הלסינקי. אם לא, חבל על דאבדין ולא משתכחין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר קריאת הדו"ח תהיתי למה לא גבו עדות מקצין הרפואה הראשי-אריה אלדד. הגעתי למסקנה שהם חששו שהלאומן הבוטה הזה יכרוך בעצמו את החבל על צווארו ויהיה צורך להעמידו למישפט. אצל אריה אלדד המטרה מקדשת את האמצעים והחיילים הם פיונים שמותר להקריב אותם אם המטרה חשובה לדעתו. לחשוב שהוא רופא! אבל היו עוד כמה רופאים שהנהיגו תנועות מחתרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לזכור מהי אותה ''מטרה'' נואלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה אינה נואלת אבל לא תמיד היא מקדשת את כל האמצעים. הבאת את המאמר שאלדד כתב והמאמר מעיד על כותבו- אינני צריך להוסיף שום דבר. קצין הרפואה הראשי היה צריך לשאול יותר שאלות, אבל אם תתיחס ל''כל כתבי אלדד'' וכל אמירות אלדד תראה שעל פי תפיסת עולמו אנחנו נמצאים במלחמת חרמה מתמדת עם סכנה קיומית מתמדת והכל מותר ואף רצוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה, לא היית קונה ממנו מכונית? _______________ איציק, 7 שנים בבית הספר לרפואה ועוד כך וכך שנות התמחות, אינן ערובה למוסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא הייתי קונה ממנו מכונית. יתכן והוא אדם ישר כסרגל, אבל תחום האנושיות: התייחסות לאדם באשר הוא אדם -כנראה שנמצא מחוץ למסגרת המוסרית שלו שהיא לאומית בראש ובראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאומית-משיחית, כדאי לקרוא את כתביו של אביו, ד''ר ישראל אלדד-שייב כדי להבין את האידיאולוגיה עליה חונך, וכן חלקים נרחבים מהציבור הלאומי-דתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא הציל מיליוני בני אדם, לא ממש אכפת לי שום דבר אחר הקשור אליו, אלא אם היית טוען שזה היה במחיר חייהם של אחרים. גם לא ראיתי שאתה טוען שניתן היה להגיע לאותה התוצאה באמצעים אחרים (כולל לערוב לכך שמיליונים לא ישלמו בחייהם עקב אובדן הסודיות). ככה שיש לי ספק גדול אם יש לך זכות לדבר כאן על מוסר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי הציל מיליוני בני אדם? אריה אלדד? לגבי הסודיות: לא הבנתי את הרעיון המרכזי בהכרחיות שלה. שהאויב יכנס ללחץ וישתמש באנטרקס פן יאחר את המועד ויהיה חיסון? אינני מבין את ההתחלה והסוף של ההגיון הזה. האמריקאים פיתחו חיסון כלשהו לאנטרקס וכל אויב סביר היה מניח שעובדים על הנושא. או אולי לא רצינו להפחיד אותו שמא יחליט לא להשתמש באנטרקס וחשבנו:" שיחשוב שאין לנו חיסון, יתקיף אותנו באנטרקס ואז נפתיע אותו בזה שיש לנו חיסון. כל העוצמה של כלי נשק מהסוג הזה היא בזה שהם כלים הרתעתיים ולא לשימוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ברוך גולדשטיין היה רופא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסר רופאים כאלה? ג'ורג' חבש .. ולהבדיל ד"ר מנגלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |