בתשובה לאסף עמית, 02/01/02 11:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתבה שהופיעה אמש ב"גלובס": ביקור פתע - רק עם הודעה מראש / אביבה משמרי שנה חדשה, וסוגייה חדשה מעיבה על תפקודה הציבורי של המועצה לניסויים בבעלי חיים. הדיון התורן סב סביב שאלת ה"שיניים" שיש לחברי המועצה, בבואם לערוך ביקורות פתע במוסדות המבצעים ניסויים. ליתר דיוק, העדרן. בישיבה של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת שהתקיימה בנושא (בראשות ח"כ זבולון אורלב), הודגש הצורך לאפשר לחברי המועצה ביקורות פתע כאלה. שלושת הנציגים של ארגוני בעלי החיים בוועדה ביקשו מיו"ר המועצה, פרופ' שרגא סגל, "ליידע מיידית את כל המוסדות העורכים ניסויים בבעלי חיים, לגבי זכותם וחובתם של חברי מועצה להיכנס ולקבל גישה חופשית לכל ניסוי ולכל בית חיות.." (כך במכתבם מ-9.12). התגובה לבקשה זו נמסרה בישיבתה הבאה של המועצה, ב-23.12, והגיעה לידי "גלובס". המועצה פרסמה "הסדרים למתן תוקף לסעיף 6 לחוק ניסויים בבעלי חיים בדבר ביקורים של חברי המועצה במוסדות". במסמך 7 סעיפים הנוגעים לנוהלי ביקור, אלא שהם נוטלים את עוקצו של המושג "ביקורות פתע". וכך נאמר שם (סעיף 1): "ביקור של חבר המועצה במקומות בהם נערכים ניסויים ייערך לאחר הודעה מוקדמת של שבוע ימים על עריכת הביקור". כל בקשה לקצר את פרק הזמן הזה טעונה אישור של יו"ר המועצה. כלומר - יש זמן גם לשים פרחים על השולחן במעבדה, עד שיבואו חברי המועצה. הזהו פיקוח ציבורי? סעיף 7 בעייתי אף יותר: "במהלך הביקור רשאי החבר המבקר לבוא בדברים רק עם החוקר הראשי, וטרינר המועצה ויושב ראש הוועדה הפנימית במוסד או הממונה מטעמו. הנושאים בהם ניתן לדון במהלך הביקור יהיו הנושאים הנזכרים בטופס הבקשה לניסוי שהוגש לוועדה הפנימית. הערך המדעי של הניסוי לא יהיה נושא לדיון". כלומר - אסור לדבר אלא באישור, אסור להעלות נושאים שלא נצפו מראש ונרשמו בטפסים, ואסור להקשות על מבצעי הניסוי בשאלות של עלות-תועלת בכל הנוגע לערכו של הניסוי. אגב, סעיף 6 המקורי לחוק צער בעלי חיים, התשנ"ד 1994, קובע: "חברי המועצה רשאים, באישור יושב ראש המועצה או לפי הסדרים שיקבע, לבקר בכל מקום שבו נערכים ניסויים בבעלי חיים ובלבד שחברי המועצה ינקטו את האמצעים המקובלים, הדרושים כדי למנוע פגיעה בניסוי". "אמצעים מקובלים"? מונח לא ברור, ועתה נפגע עניין ביקורות הפתע מאי-בהירותו של החוק במקרה זה. אם מדובר על חבישת מסכות כירורגיות בעת כניסה לשטח בו מתבצע ניסוי (דבר המחוייב על פי התקנות), אין ויכוח. אבל כשהדברים מגיעים לאיסור שיחה עם הנמצאים במקום לבד מבעלי הסמכות, לאיסור העלאת נושאים שלא נצפו מראש, מוטל כאן ספק גדול בערכם של הביקורים. הרושם הוא, על כל פנים, שהמועצה מזדרזת ומפרסמת תקנות מפורטות רק כשמדובר בנושא שבו היא חשה מאוימת על ידי ארגוני בעלי החיים. ואבסורד גדול אף יותר הוא, שתקנותיה באות לגונן על החוק, ונמצאות סותרות אותו לכאורה. עו"ד חגי אשלגי, פרקליט העמותה למען מדע מוסרי, אמר ל"גלובס": "לא ייתכן שלא יינתן לחברי המועצה למלא את תפקידם ולפקח כראוי על הניסויים שהם אמורים להיות גוף הפיקוח העליון עליהם. במידה שההסדרים האמורים יקבלו תוקף, נפנה שנית לוועדת החינוך של הכנסת ונשקול פנייה לערכאות". תגובת משרד הבריאות: "אין המדובר בתקנות אלא בהסדרים לביקור. הביקור מצריך היערכות מוקדמת וההיערכות תהיה קלה יותר אם תימסר הודעה מראש על הביקור. במהלך הדברים הרגיל אין אנו רואים כיצד הודעה מסודרת כזו תפגע במטרות הביקור. לעניין אותם מקרים נדירים בהם אכן ייפגע הביקור כתוצאה מן ההודעה, מאפשרים ההסדרים גם ביקור בהתראה קצרה יותר. במקרים של חשדות אמיתיים ומבוססים גם התראה קצרה מאוד. "לעניין נושאי השיחות - הדבר בא כדי למנוע התנגחות מיותרת ולא עניינית במהלך הביקור. המטרה היא לוודא שהניסוי קיבל את אישור הוועדה הפנימית ופניות אל הכפופים (לחוקר הראשי) לא רק עלולות לפגוע במהלך התקין של ניסוי, אלא גם להביא לתשובות לא נכונות ולא מוסכמות". |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |