בתשובה ליהונתן קורא, 30/04/09 18:57
נו באמת... 509408
שוקי שמאל • בתשובה ליהונתן קורא יום ה', 30/4/2009, 20:29
מאחר ואנו מאותו מחנה "יוני" יחסי, אני מציע להוריד את הטון ולהתוכח סתם בלי קריאות קרב אישיות. לפחות בסעיף 3, פשוט לא הבנת אותי:

3. התכוונתי לקרע בין הפת'ח ביו"ש לבין החמאס בעזה. מאחר והחמאס תפס את החזקה על רדיקליות ושנאת ישראל אין לרשות יכולת להתחרות בו בתחום הזה והיא מנסה לאפיין עצמה ככוח מתון ביחס לחמאס ולהוכיח שגישתה טובה יותר לעם הפלשתיני.

1. למי שמת מנפילת קאסאם או מנגיחת טרקטור זה באמת לא משנה. לנפילות הקאסאם היה פשוט את הערך המוסף של קריאות הכיפאק והריקוד על החורבות של מתנגדי ההתנתקות. נדמה לי שכיום המצב בשדרות הוא שונה רק באופן כמותי מהמצב לפני עופרת יצוקה. ברמה העקרונית הקאסאמים עדיין נופלים. ההבדלים בתהודה הציבורית הם פשוט עוד הוכחה לא נחוצה למשקל של סדר היום התקשורתי.

2. אם אתה קורא עיתונות פלסטינית אז אתה באמת מעודכן יותר ממני. אני מסתפק בעובדה שראשי החמאס גילו לפתע שירי קאסאמים ברגע זה לא משרת את העם הפלשתיני וזה בא מאלו שהבטיחו להסתכל בישראל אך ורק דרך קני הרובים. בעיניים חאמאסיות זהו מהפך שלא יאמן וכבר נמצאים אלו הטוענים שהחמאס "לא נותן לצה"ל (החמאסי) לנצח". אני מציע לכולנו לרדת מעניין גלעד שליט. אלמלא הגישה האינפנטילית של הציבור, אשר קשורה יותר לנתק ומשבר אמון בין הציבור להנהגתו מאשר למידת הקיצוניות של החמאס, גלעד שליט כבר היה בבית. אלמלא הציבור הישראלי העלה את מחירו של גלעד שליט לשמי השמיים, החמאס כבר היה מגיע לנקודה בה התועלת התעמולתית של שחרור כמה מאות אסירים היתה עולה על הצרה של הצורך להתייצב בפני המשפחות של אלו שלא ישוחררו. כל עוד החמאס יחשוב שהוא יכול לקבל עוד ועוד עבור שליט הוא לא ישוחרר.

4. תראה מה זה: אני אפילו לא ידעתי על המשגר שנתפס בשכם. עיקרו של עניין צה"ל לא נכנס לשכם או לחברון הערבית יותר משהוא נכנס לג'יבאליה ומי שעושה את עיקר האמנעה שם הם כוחות הרשות שלא הייתי בונה עליהם יותר מדי. בראייה פחות ממוקדת מקום וזמן, אין הבדל גדול אם מקור הירי הוא בעזה, בלבנון, משטח סיני המצרית או מתחום איראן. עניין כמות חומר הנפץ והדיוק הוא עניין למומחים צבאיים וטכניים. ברמה המדינית החשיבות היא בעיקר לעיקרון. כפי שראינו גם רקטות תוצרת בית יכולות לגרום לדמורליזציה ולהתפוררות חברתית, בפרט אם הקרקע בשלה לכך.

5. עיקרו של עניין. רק הכסילים והרמאים מדברים על מהלכים מדיניים וצבאיים שהם בבחינת חיוב גמור וקרוב הגאולה. אנשים שאינם מאמינים תמימים מבינים שכל מהלך טומן בחובו עלויות ותועלות, סיכויים וסיכונים. השאלה החכמה היא כיצד שוקלים ומאזנים אותם ומה השורה מסכמת. את הצעדים הריקים של הצהרות ריקות ממסה ומעש (איומים במבחני נאמנות, איומים על סכרים, שליחה לעזאזל ודחייה של אותות שהיו נפלים מלידה) נשאיר למחנה האחר.
נו באמת... 509417
יהונתן קורא • בתשובה לשוקי שמאל יום ה', 30/4/2009, 23:32
אני מקבל את הצעתך להורדת הטון, לא התכוונתי להפוך את הדיון לאישי. סליחה.

3. הקרע בין פת"ח לחמאס הוא בהחלט קרע רציני והם "מתחרים" על הנהגת העם הפלסטיני, אבל לא הייתי בונה על זה שבגלל זה מחר בבוקר הפת"ח יחתום על הסכם שלום כולל עם ישראל ויתפרק מנשקו. להפך, לעמדות ואמרות נציות מול ישראל יש קהל רחב אצל הפלסטינים (יש אומרים שגם אצל הישראלים, אבל בוא לא נכנס לזה...). לדעתי הלא מי יודע מה מלומדת הצגת "הגישה הטובה יותר" היא בעיקר כלפי חוץ (אתה יודע, אירופאים ואמריקאים באים לבקר ולא נעים...). אמנם לא הגיעו בפת"ח (בסיבוב הזה לפחות) לרמה של החמאס (הוצאות להורג של פעילי פת"ח באור יום) אבל גם אני לא מקנא בחמאסניקים בבתי הכלא בגדה.

1. למי שמת זה באמת לא משנה, אבל למי שנשאר בחיים מסביבו זה משנה מאוד. כמות ההרוגים מנגיחות הטרקטורים (עד כה) קטנה בהרבה מכמות ההרוגים מהקסאמים, אבל זה באמת רק עניין של סטטיסטיקה (מה גם שטרקטור הוא באמת יותר ממוקד מטרה). לעומת זאת, ההבדל ב"שיבוש במרקם החיים" בין שני המצבים הוא עצום. החיים תחת קסאמים במחייה בעיר של 30000 איש (8 שנים on and off) הם הרבה הרבה יותר טראומטיים ממחייה בעיר של 700000 איש, שכמות תאונות הדרכים היומית בה (למזלנו בלי הרוגים) עולה בהרבה על סך ארועי דריסות הטרקטורים (גם בהנחה ששלושתם היו "פיגועים מתוכננים" של ממש, שגם על זה יש חולקים). בנימה אישית, אני יכול להגיד לך שחיים תחת גראדים של חודש (בב"ש, לא בשדרות), השאירו מעט משקע אפילו אצלי, למרות שהייתי מהציניים והלא היסטריים. גיליתי את זה בצפירה של יום השואה שהורידה לי את הלב לתחתונים בחצי השנייה הראשונה ובחצי שנייה השנייה אוטומטית הלכתי למסדרון , ורק אז קלטתי מה הולך פה. ועל כן אני לא מקנא באנשי שדרות, שסבלו כמות גדולה הרבה יותר של טילים ובאינטנסיביות הגדולה בכמה סדרי גודל.

למיטב ידיעתי אין קסאמים בשדרות בארבעה החודשים האחרונים אלא רק מדי פעם פצמ"רים על יישובי העוטף, אבל כמו שאמרת, קשה לסמוך על התקשורת כמקור מידע אבסולוטי ונמאס לי לתחקר בשאלות את חברי שגרים שם כל שבוע.

אם אני קורא אותך נכון (?), בהתייחסות למתנגדי ההתנתקות אתה בעיקר מתייחס לאנשי הימין היותר קיצוניים (מה שמכונה בעגה התקשורתית נוער הגבעות). ובכן מדובר בקומץ (מספר אלפים בודדים) שאמנם לא צריך להדחיק (כן צריך לשים עליהם עין), אבל גם אין מה להתרגש מהם יותר מדי. בעיניי נתון מדאיג יותר הוא שיש הרבה יותר יהודים שמאמין שהרבי האחרון מלובאוויטש הוא המשיח...

אם אתה מדבר על הפחות קיצוניים שבהם, הרי שעוד פחות צריך להתרגש. בשביל להעריך הערכות פסימיות על העתיד במזרח התיכון ולהיות צודקים אחר כך לא צריך להיות גאונים או מזליסטים, להפך.

2. לגבי החמאסניקים, הרי שהם לא גילו שום דבר חדש, בסיפור ההודנה או הפסקת האש הזמנית כבר היינו (להזכירך, זה מה שהיה במשך שנה עד חודש לפני עופרת יצוקה) ובאמת מדובר בהפסקת אש מאוד סלקטיבית. לעניין הויכוח מי הפסיק את ההפסקה (צה"ל או חמאס) אני לא רוצה להיכנס אבל זה לא שהם מכתתים את נשקם לברזל עבור מחרשות. ההתחמשות נמשכת לה לאטה.
הודנה לארבעים שנה זה נחמד, אבל ממש לא מקובל בתור תנאי התחלה להסכם שלום (זה בערך כמו הסורים שרוצים תשלום מראש של 100% (הגולן עד הכנרת) אבל מצדם לא מוכנים להתחייב מראש על 100% או אפילו על 50%). זה אולי נקודת מו"מ טובה מבחינתם, אבל ישראל לא צריכה להסכים להתחיל מו"מ בנקודת חסרון כזו לרעתה.

לעניין גלעד שליט אני לא יודע מה לחשוב. מצד אחד אתה צודק, וייתכן שחשיפה ופסטיבל תקשורתי שכאלו גורמים להעלאת המחיר אצל חמאס, ומצד שני, על מי אנחנו עובדים? כאילו חמאס צריך את הפסטיבל כדי להבין עד כמה חטופים חשובים אצלנו, אנחנו לא צריכים לזלזל בהם. הם יודעים את זה טוב מאוד גם בלי הסטיקרים והפרסומות בטלוויזיה... החשיפה התקשורתית היא יותר כדי ללחוץ על הדרג המדיני אצלנו, שיעיז לעשות עסקאות יקרות.

חוץ מזה, לדעתי, החמאס קיבלו/מקבלים עצות מהאיראנים, ולצערנו, לאיראנים לא בוער להחזיר לנו חטופים, אפילו בעד חמאסניקים (מה גם שראשי החמאס יודעים שביום שגלעד שליט יוחזר הרי שראשיהם יהיו בסכנה).

4. לעניין המשגר חיפשתי סימוכין ברשת ולא מצאתי, כך שאני מסתמך על הזכרון שלי והוא לא מי יודע מה. אני זוכר את זה, אך אינני זוכר אם מדובר במשגר או רקטות ובאיזו מערי הגדה (שכם או טולכרם מדובר), אני רק זוכר שמדובר בתקופה שלפני עופרת יצוקה (לפני כשנה וחצי, אבל שוב, אני צריך לבדוק את זה), שאז צה"ל כן נכנס לערים יותר, ובאחת הסריקות האלו מצא את השלל. יש לציין שלפחות מהתקשורת הישראלית נראה כי באמת בזמן האחרון אנשי הרש"פ הם השולטים בתוך ערי הגדה ושהם עושים עבודה לא רעה, אבל זה לא אומר יותר מדי לשום כיוון.

5. על מה שרשמת בסעיף האחרון הייתי חותם בכיף, אבל אני מניח שכמוני רוב הישראלים היו חותמים עליו, במחשבה לא רק על "מפציץ הסכרים" שמקשקש לו בממשלתנו אלא גם על הלהט המשיחי חסר הקשר למציאות שנשקף בעיני המאמינים בנשיאנו ובמזרח התיכון החדש שלו.
(וכדאי שהשמאל יזכור שכדי להאמין אמונה ריקה ולומר מילים ריקות, אתה לא חייב להיות דתי או ימני. מספיק להאמין באידיאולוגיה בצורה עיוורת ולא להסתכל למציאות בעיניים).
עדכון - תיקון טעות 509468
יהונתן קורא • בתשובה ליהונתן קורא יום ו', 1/5/2009, 10:52
לגבי סעיף 1, טרי טרי מהבוקר:

נפילה של קסאם בעוטף עזה (ובגוף הכתבה נאמר שהיו שם קסאמים גם לפני שבוע-שבועיים).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות