|
התגובה הזו וזו שקדמה לה, תגובה 509217, הן מן ההזויות ביותר שראיתי באייל לאחרונה, שלא לומר - מן הבלתי-רחמניות ביותר, מאז ימי השו"חיסטים העליזים.
"במקום זאת צריך להכיר בעובדה שפשוט אין עובדים כאלו" - מעניין אם יצא לך מתישהו פשוט להסתובב במתחם הועד הפועל בארלוזורוב בת"א. ולא - זה לא רק שם, זה במקומות רבים, אבל שם, במקרה, היו פעם כמה מחלקי תה שהכרתי.
להוציא אחד, הם היו כולם אנשים שלא קלטו מעולם את השפה העברית ומסיבות שאין להתעכב עליהן כאן, כנראה גם לא היו מסוגלים לעבוד כפועלים בביח"ר. הם הכינו תה ושטפו כוסות, דבר שהפקידים יכלו לעשות בעצמם. ולא, הם לא היו "פגעים רעים" ולא השפיעו לרעה על עבודת שאר האנשים שם (זוהי תאוריה מוזרה מאוד שמקורה אינו ברור לי). הם עשו מעט וקיבלו שכר נמוך, וכמותם יש עוד לא מעטים במוסדות הציבוריים בארץ. לו היתה המדינה נוהגת בהם, בכולם, כפי שהמלצת בתגובה 509217: "סביר שהחברה תטפל בצרכיהם ההומאניים באמצעות השרותים והביטוחים הסוציאליים.." - הם היו חיים על קצבאות מגיל צעיר למדי ומבלי לעשות אף את המעט שעשו. מה טוב היה יוצא מזה, למי ולמה, לא ברור לי.
לא הללו והמשכורות הצנועות שלהם הם שהביאו את ההסתדרות אל עברי פי פחת אלא דווקא הבזבזנות בדרגים הגבוהים, והם, מחלקי התה, הן כדמויות מן החיים האמיתיים והן, אם נרצה, כמטאפורה - סיימו את עבודתם ויצאו לפנסיה עם קצת כבוד עצמי וכמה גרושים לעת זקנה - ומה רע בזה, גם זה לא ברור לי.
|
|