בתשובה לתשע נשמות, 21/04/09 20:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אל תשכח שרעיון הפאן-ערביות של נאצר סבר שאפשר לאחד את העולם הערבי - עד לדוגמה האבסורדית של קע"מ. ב-1956 גורמים מצריים עשו מאמצי חתרנות ניכרים בירדן, והייתה תקופה לאחר המהפכה העיראקית של 1958, שזה אפילו נראה ריאלי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אפשר לאחד אז זה בטח לא נחוץ שדווקא מצרים תשלוט על השטח - ממילא בסוף כולם יהיו יחד, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה בדיוק מה שהסורים אמרו כשפירקו את קע"מ: המצרים שתלטנים מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי "זה אפילו נראה ריאלי" מתאר את המציאות של הפאן-ערביות טוב יותר מאשר "דוגמה האבסורדית של קע"מ". אולי זו השפעת השכחה. אנו חיים בעידן של התחזקות הפאן-איסלאמיזם שדחק את הרעיון הפאן-ערבי לשולי הבמה גם בעולם הערבי. אולם לפני כמה עשרות שנים התמונה היתה הפוכה: הפאן-ערביות שלטה על הבמה ואפילו תנועות איסלמיסטיות כמו האחים המוסלמים לבשו כסות ערבית-לאומית. צריך לזכור שהפאן-ערביות לא היתה אידיאולוגיה שנאצר מכר לעולם הערבי. הכיוון היה הפוך. הציבור הערבי ובפרט משכיליו הם שהיו המולידים והחסידים האדוקים של הפאן-ערביות ותנועות פוליטיות (כמו הקצינים במצריים או הבע'ת) רק רכבו על גל ההתלהבות של ההמון. הנסיונות לאיחודים ערביים (שקע"מ המצרית-סורית) היתה רק אחת מהם, לא נבעו מרצונן של המערכות הפוליטיות להתמזג, אלא מן הרצון הלוהט של הציבור הערבי הרחב באיחוד כלל ערבי, מה שהקשה מאוד על המערכות הפוליטיות להתנגד לכך. הנסיון של קע"מ לא היה אבסורדי אלא נועד מראש לכישלון, משום שהיה ברור שהמערכות הפוליטיות יכשילו אותו בסופו של דבר. נ.ב. "עזמי בשארה" שלנו הוא שריד מוצל מאש מן התקופה הפאן ערבית של העולם הערבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קע''מ הייתה אבסורדית מתחילתה בצורת האיחוד ובהתנהגות, לאו דווקא ברעיון. היחסים המצריים-סורים היו קריקטוריים למדי, ובהתאם לכך אופיה של קע''מ. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |