בתשובה למישהו לא משהו, 18/04/09 15:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"ומה כבר מקקיין הספיק לעשות ב-72 שנותיו, שאובאמה בן ה-47 עוד לא עשה?" מתוך וויקיפדיה: "באמצע 1968 מונה אביו של מקיין למפקד הפיקוד הפסיפי של צבא ארצות הברית, ושוביו של מקיין הציעו לו להשתחרר, הן לשם יחסי ציבור, והם לשם גרימת דמורליזציה אצל החיילים האמריקנים שיראו שבעלי ייחוס זוכים ליחס מועדף. אולם מקיין סירב להשתחרר אלא אם כן כל מי שנלקח לפניו בשבי ישוחרר גם" מעט אנשים עשו דבר כזה בחייהם, וסביר להניח שרובנו (כולל אתה, אני או אובאמה) היינו בוחרים דווקא להשתחרר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי מתוך מודעות לסיפור הזה. לא ארחיב עכשיו בניתוחים על הלחץ המשפחתי-חברתי הגורם לאדם להחליט החלטה כזאת, והדברים האלה קורים גם אצלנו בצבא, בצורות אחרות. גם אם היה זה מעשה מעורר הערצה של גבורה וחברות - השאלות בפתילון הזה עוסקות בכישורי הנשיאות של אובאמה ומקקיין, ועם כל הכבוד - הסיפור הזה, בכל נפלאותו, לא היה הופך את מקקיין לנשיא טוב יותר. הבנתי שהברמנית, שדיברה בזלזול על אובאמה כמי ש''לא עשה שום דבר מעשי בימיו'', לא היתה מעוניינת בשיחות רגשניות על החיים האישיים של שני המועמדים. לכן לא הרחבתי בסיפור פרשיית האהבים-באויר (במטוסים ובסגנון חוג הסילון) של מקקיין בנישואיו הראשונים למי שתהיה אשתו השניה, בת לאב שכדאי מאוד ליצור איתו קשר משפחתי. מאותה סיבה גם לא הרחבתי בסיפור גירושיו מאשתו הראשונה, לאחר שעברה תאונה קשה ונשארה מרותקת לכסא גלגלים. זהו סיפור מכוער מאוד הבנוי מיצרים אישיים חזקים ואינטרסים קרים ומחושבים, והוא מאיר את פרק הגבורה הוייטנמי באור קצת שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שאדם מוכן לקבל החלטה כזאת בהחלט מעידה על כשרון קבלת ההחלטות שלו, וזה דבר שאנחנו כן רוצים מהמנהיגים שלנו. אני לא יודע עם מקקיין היה הופך להיות נשיא טוב יותר אילו היה נבחר, אבל לא אהבתי את היחס המזלזל שלך לאדם שהוא בשורה התחתונה גיבור (בדיוק, אגב, כמו שלא אהבתי את היחס של הרפובליקאים לפני 4 שנים לג'ון קרי, אגב גיבורים שיודעים למי להתחתן...) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |