 |
נקודת המוצא שלך (כמו של גלעד) היא שמטרתו של השליט היא להטיב עם אזרחיו/נתיניו ככל האפשר. על סמך הידע ההיסטורי (המוגבל, יש להודות) שלי, כמו גם הבנתי (המוגבלת גם היא) את המין האנושי, אני נאלץ לחלוק עליכם (לצערי).
יש שליטים (או לפחות אין מה שימנע את קיומם) שמטרתם אחרת לגמרי. יש שליטים (או לפחות אין מה שימנע את קיומם) שמה שיקרה לחייליהם לאחר שיפלו בשבי לא ממש מעניין אותם (בנוסף לזה, חובה לשאול, באיזה ביטחון הם יכולים לדעת שהצד השני יקיים את אותם כללים). מתוך הנחה שמי שמציית לחוקים בייחס לשבויי מלחמה (ולכן לא יענה אותם), לא יענה אזרחים שפעלו כלוחמים (כי גם זה מנוגד לאותו חוק), אין אינטרס אמיתי בדאגה לוחמים שנשבו, ויש אינטרס להוריד את המוטיבציה שלהם להשבות (עם תפלו בשבי, לא יכירו בכם כשבויי מלחמה ויעשו לכם "כיד הדמיון הטובה").
העובדה שיש תרבות של שמירה מסויימת על שבויי מלחמה, נעוצה בעובדה שמדובר באינטרסים הדדיים, כלומר, לשני הצדדים יש שבויי מלחמה, ושניהם יודעים שאפשר להחזיר אותם לכח הלוחם, במידה וישמרו על לוחמיו השבויים של האוייב (היוצא מהכלל, ככל הזכור לי, היא יפן בלחמת העולם השניה, שלא הרשתה לחיליה לפול בשבי, ובמקביל התייחסה לחיילי בעלות הברית שנפלו בשביה, ביחס אכזרי ביותר), ראה למשל היחס שמקבלים מרגלים (להבדיל מבוגדים) שנתפסים, גם אם אינם מוגדרים כחלק מהכח הלוחם (מרגלי המוסד שנתפסו בשוויץ) הם יכולים למצוא את עצמם מוחזרים, וגם אם הם מוגדרים כחלק מהכח הלוחם (אלי כהן) הם יכולים למצוא את עצמם מוצאים להורג.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש