|
||||
|
||||
האם זה אכן כך?צה"ל יודע לפרסם את דיעותיו בצורה די ברורה כשהוא רוצה,אני לא זוכר התבטאויות בנושא.למעשה להפך.אני זוכר התבטאויות של גורמים צבאיים שונים שמספרים על החשיבות האסטרטגית העצומה של הגולן ואיך הוא מונע מבשאר לכבוש את ת"א. שלא לדבר על השקרים המעט מגוכחים (בדיעבד) שמכרו לנו במשך 30 שנה על החשיבות הבטחונית העצומה של ההתנחלויות.דגש על המילה ביטחונית.זה כנראה היה כנראה תקדים עולמי שבו נוכחות של נשים וילדים היתה אמורה לתרום לשמירה על הביטחון ולא להכביד על השומרים. מעניין לבדוק מה היתה עמדת צה"ל לפני יישום ההסכמים עם מצרים,ירדן והרשות.האם תמך,התנגד או נשאר על הגדר? |
|
||||
|
||||
אתה יכול לספק בבקשה קצת קישורים רלוונטיים? טיעון של החשיבות הבטחונית של (חלק מ)ההתנחלויות הוא, לדוגמה, "המותניים הצרות". החשיבות של ההתנחלויות לפי הטיעון הזה היא בהרחבת המותניים. ההמשך של אותו הטיעון היה "תוכנית הכוכבים" - יישובים יהודיים על הגבול (אך בתוך הקו הירוק). הטיעון הזה הוא טיעון פופולרי בקרב חוגי ימין. חלק מהם הם אנשי צבא וכשהם משתמשים בו הוא מובא כמובן בתוספת הסמכותיות של איש צבא. אנשי צבא בדימוס עם עמדות מדיניות שונות מביעים גם אותן בשמחה ובששון. לא היה הסכם שלום עם הרשות הפלסטינאית. להסכם השלום עם ירדן לא היו הרבה מתנגדים. לגבי הסכם השלום עם מצריים: בגללו קיבלנו את שרון כשר ביטחון (כזכור, הגנרל וויצמן חשב שההסכם לא מכסה כיאות את הבעיה הפלסטינאית והתפטר מהממשלה בשל־כך) |
|
||||
|
||||
אני דווקא זוכר שוייצמן התפטר בגלל שקיצצו את תקציב הביטחון. |
|
||||
|
||||
נכון, זה היה דיין. |
|
||||
|
||||
החשיבות של ההתנחלויות, כגורם ש''מכריח'' את הצבא להישאר לאורך ציר פילדלפי בפרט, ולשלוט על צירי התנועה ברצועה בכלל, דווקא די הוכיחה את עצמה. אני לא חושב, ונדמה לי שרבים יסכימו איתי, שהפלסטינים היו יכולים להכניס לרצועה כמות כל כך גדולה של נשק רקטי ששינה את מאזן הכוחות ואת אפשרות הפגיעה בדרום מישור החוף והנגב המערבי, בעוד אוכלוסיית המתנחלים דבקה בקרקע למרות ההתקפות עליה. בכל מקרה, ''עמדתו של צה''ל'' זה דבר די אמורפי - בצה''ל יש כל כך הרבה גורמים שלטעון שמשהו הוא ''עמדת צה''ל'' נשמע לי די לא אחראי - לפעמים יש עמדה של הרמטכ''ל, של אמ''ן, של גורמים אחרים, אבל צה''ל לא עד כדי כך מונוליטי. אם זה עוזר במשהו, הרמטכ''ל מוטה גור אמר עם פתיחת תהליך השלום משהו בסגנון ש''אם המצרים מתכננים תחבולה, אנחנו מוכנים לה''. אני חושב שהיו בצה''ל הרבה שהיו בעד הסכם השלום עם באשיר ג'ומייל והפלנגות בלבנון (למרות שבטח היו כמה כמו בנימין בן-אליעזר שידעו עם איזה גורם אכזרי אנחנו מדברים שם - ב''מלחמת שולל'' הוא מעיד על מפגש עם לוחמי פלאנגות שהראו לו שרשראות שמורכבות מאוזניים...). עם ירדן לא נראה שהיה מי שהתלונן על הפיכת השלום-דה-פאקטו למוצהר, ועם הרשות בכלל היו מקציני צה''ל שנשלחו להיות נציגי המדינה במו''ם. אני מניח שמידע נוסף על עמדחות של קצינים בכירים אלו או אחרים אפשר למצוא בעיתוני התקופה. |
|
||||
|
||||
היו התנחלויות לאורך ציר פילדלפי (סליחה על הבורות)? |
|
||||
|
||||
לא היו *על* הציר. נדמה לי שהקרובה ביותר היתה "רפיח ים", בסמוך לחוף רפיח. אם אני מבין מה את רוצה לשאול בהמשך, אז הטענה שלי (ואולי גם של אחרים) היא שההצדקה להישארות צה"ל על הציר וברצועה (ועל ידי כך, פגיעה ביכולת ההברחה ממצרים ויכולת ההעברה החופשית של מה שהוברח למרכז וצפון הרצועה) היתה קיום ההתנחלויות, והסרתן היתה מקשה להצדיק את החזקת הציר (ומקשה גם על החזקתו באופן כללי, כמובלעת חודרת אל תוך הרצועה) ולהצדיק את השליטה על צירי התנועה ברצועה. |
|
||||
|
||||
כלומר, אם אני מבין אותך, מניעת ההברחות עצמה לא הצדיקה את השארות צהל על פילידלפי, אבל מכיוון שממילא היה צורך לשמור על ההתנחלויות, ההברחות נמנעו כספין אוף? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאני מבין את ההגדרה שלך, אבל אנסה לענות בכל זאת. הדברים קצת כרוכים זה בזה. יכול להיות שמניעת ההברחות הצדיקה הישארות צה"ל על ציר פילדלפי (שאלה ערכית) אבל מבחינה פוליטית/מדינית/צבאית קשה עד בלתי אפשרי היה לקיים אותה כמובלעת חודרת לרצועה ללא עורף של ההתנחלויות, כמו גם שאי-שליטה על צירי התנועה הופך את השליטה על ציר פילדלפי ללא-מספיקה כדי להשיג את המטרה (כי אפשר לחפור מנהרות ארוכות יותר ולהבריח עמוק יותר לתוך הרצועה) ובמצב כזה הנזק שבנסיגה לא-מוחלטת מהרצועה גדול מהתועלת שבבלימה החלקית, על ידי השליטה בציר, של זרימת נשק לרצועה מכיוון מצרים. |
|
||||
|
||||
"עורף של התנחלויות"? אם כבר ההתנחלויות היו אבן ריחיים על הצבא, ועד כמה שאני מבין, הם לא מוקמו באופן אסטרטגי כדי למנוע הברחות או אפילו שליטה על צירי התנועה. רובם הוקמו בתקופה שפצמ"רים וקסאמים היו חלום רחוק. |
|
||||
|
||||
תגובה 500938 |
|
||||
|
||||
אחת הטענות המוזרות ביותר להצדקת נוכחות ההתנחלויות. באותה הרוח אפשר היה לטעון, שפינוי ימית גרמה נזק כי אז צה''ל לא היה יכול לשמור משני צידי ציר פילדלפי. מי שחושב שירי הקאסמים נובע רק מהרצון לתקוף את ישראל כדי להשמידה - יקבל את הטיעון שלך. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיישוב אוכלוסיה אזרחית באזורי ספר הוא תפיסה בטחונית מקובלת למדי. הרציונל מאחוריה הוא הרחקת העורף מ''קו המגע'' ועיבוי הנוכחות הבטחונית באמצעות כוחות ההגנה העצמית של היישובים והנוכחות האזרחית היומיומית על הקרקע (בצורה של חקלאות למשל). כשדיברו (ומדברים) על החשיבות הבטחונית של ההתנחלויות, הכוונה, בין היתר, לגוש אריאל, יישובי בקעת הירדן, גוש מעלה אדומים והתחלויות צפון רצועת עזה בשעתן. לא דובר בהקשר זה על נצרים או איתמר. |
|
||||
|
||||
אתה חושב שעדיין לא הגענו למדינה? מה יוכיח שהגענו? |
|
||||
|
||||
אני סבור שמדינת ישראל עדיין בשלבי הקמה (לכל הפחות, אני מקוה שזה המצב!). אני לא יודע מה התשובה לשאלתך השניה. תוכל להסביר באיזה מצב מדיני יישוב אזרחים באזורי ספר הוא מדיניות מקובלת ובאיזה שלב הוא הופך מנכס לנטל? או שגם בשלבי "מדינה שבדרך" זוהי פרקטיקה שגויה בעיניך? |
|
||||
|
||||
הרמטכל שחק השתתף במו''מ מול הפלשתינים, ותמך בהסכמים אתם. גם אז נמתחה ביקורת על התערבות הצבא בתחומים לא לו, כגון מו''מ מדיני. משום מה, דוגמה כזו לתמיכה של גנרלים במהלכים פשרניים, בניגוד לדעת ''עמך'', נשמטה מן המאמר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |