בתשובה לאיציק ש., 15/04/09 11:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אור דיבר בתגובה 508173 על "מי שלומדים בקולג' תחת לשרת בצבא", ע"מ להנגיד את מסלול ההתבגרות שעוברים צעירי חברות במערב לחברה הצבאית שלנו. לא נראה לי שהוא התכוון באופן ממוקד דווקא להשפעה כלשהי של לימודי הקולג'. ברור לחלוטין שהוא דיבר תחת השפעתם של מספר מקרי רצח המוני שאירעו במשך השנים בארה"ב, ולאחרונה, לפני כחודש, מקרה בעיירה ווינדן הקרובה לשטוטגרט, בגרמניה. הרוצחים במקרים האלה היו כולם או ברובם דווקא בני למטה מ-18, כלומר עדיין בגיל תיכון ולא בגיל קולג'/צבא. הרוצחים המדוברים היו בחלקם הגדול נערים בעייתיים שנפלטו ממערכת החינוך המקומית (הנער בגרמניה) או כאלה שמעולם אף לא נקלטו בצורה מסודרת במוסדות חינוך כלשהם (בארה"ב היו מספר מקרים שבהם דובר בנערים ממשפחות בעייתיות ובלתי מתפקדות שאפילו לא שלחו את ילדיהן לביה"ס, ואיכשהו המערכת לא עלתה עליהם בזמן). אין טעם, כמובן, להסיק מסקנות כלשהן ממקרים אלה מבלי לבדוק אותם מקרה-מקרה לגופו. בארץ, כידוע, עוד לא קרה מעולם מקרה כזה - וגם מן העובדה הטכנית הזאת אין להסיק מסקנות, ואני משערת שאור גם לא התכוון לכך. כוונתו היתה - "הנה, חברות לא צבאיות, חברות פתוחות וחופשיות, ובכל זאת קורים בהן דברים נוראים". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הגבתי להתנסחות המכלילה של דברי אור. השימוש ב"חו"ל", בוגרי קולג' וכו'. יש כמובן הרבה סיבות לחברה להתפתח כחברה מאד אלימה. הדרך היחידה לבדוק את העניין היא לנסות לבודד את המשתנים. אינני חושב שמישהו ניסה להשוות בין ארה"ב לבינינו באופן שאפשר יהיה לקשור את השרות הצבאי לכל מיני דפוסי התנהגות. למשל השפעת ההתעמתות עם אוכלוסיה אזרחית תוך כדי שרות צבאי קרבי, על המסגרות המוסריות וקלות השימוש באלימות. ארה"ב נוצרה כחברה מאד אלימה בהיותה חברה לוחמת עוד במאה ה-18. הרושם הסובייקטיבי שלי הוא שמשהו במסגרות המוסריות מתרופף עקב ההתנסות באלימות ה"לגיטימית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בווירג'יניה-טק היה מדובר, דומני, בכלל בנער קוריאני שלמד בקולג' הזה והיה איזה מקרה בבית ספר בקולורדו וגם כמה אחרים. בדבריי התלבטתי קשות בעניין הטבח של גולדשטיין ושל החייל הצעיר שטבח בערבים בצפון (נתן זאדה?). בכל מקרה, גם אם "יש גם אצלנו" הרי העובדה ש"יש גם אצלם" כבר מוכיחה שאין הצבאיות של החברה הישראלית מובילה לאלימות החורגת מזו של חברות שאינן צבאיות. אני לא רוצה למצוא עצמי מגן על מבצעי הטבח "שלנו", אבל בכל זאת חשוב לזכור כי במקרה שלהם מדובר בעניין לאומי או לאומני ולכן אין זה מצב מובהק של השפעת הצבא על החברה האזרחית. למעשה, אפשר היה לשאול להפך: איך שיש כל כך הרבה מתנגדי ממשל הנושאים נשק צבאי ובכל זאת אנו לא רואים שימוש בו לרעה? איך זה שאין לנו עשרות ברוך גולדשטיינים? אלוהים אדירים, חיילים נושאי נשק אוטומטי שמשפחותיהם מגורשות מבתיהם ומוקעות בציבור, חיילים שקרוביהם נרצחו בדם קר בידי הערבים וקודש הקודשים התורתי של חלקם נרמס עד עפר - מסתפקים בסירובי פקודה מעודנים ובימי מחבוש תקניים. אם כבר, הרי יש פה השפעה חזקה של החברה האזרחית על זו הצבאית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |