בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 11/04/09 8:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההבדל בין קצת לקצת יותר (או אפילו להרבה) הוא כמותי. ההבדל בין אפס לקצת הוא מעבר לכמותי. נראה לי שההבדל בין מניעת עבודה מאדם, לעומת מימון הכשרתו אליה, נופל בקטגוריה השניה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה למה. מי שנפסל מלהיות מאבטח מפגש המסילה, רוב הסיכויים שימצא פרנסה אחרת, לא הרבה יותר גרועה (אני מנחש שזו עבודה באזור שכר המינימום, ומעוטת תנאים סוציאליים, לפי זה שהיא במיקור חוץ לחברת כוח-אדם). בסיכויים קטנים יותר הוא לא ימצא עבודה, ויאלץ להתבסס תקופת-מה על סעד. באותה מידה, מי שלא קיבל מימון להכשרה מקצועית, בסיכוי קטן (אבל רחוק מאפס) פשוט יאלץ לוותר עליה, ולהיות באותו מצב. לפחות מבחינה מסוימת האפליה בהכשרה מקצועית קשה אפילו יותר, כי אפשר להניח שההכשרה הזו היא דרך לשיפור כלכלי ארוך-טווח קצת יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שנפסל להיות מאבטח מסילות, לא בקלות ימצא פרנסה אחרת, ובטח לא טובה כל כך(ביטחון תעסוקתי, עבודה נעימה יחסית, משמרות מסודרות). הסיכוי גדול שלא ימצא עבודה ויאלץ להתבסס על קצבת אבטלה ואחר כך על הבטחת הכנסה. כחסר מיקצוע וערבי הסיכוי לצאת מהסעד הוא קטן מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע נורא, אבל עדיין עדיף על שלוש וחצי שנות עבודת פרך, בסיכון גבוה, תוך מניעת תזונה ושינה, במשכורת מגוחכת ונזקים בריאותיים ונפשיים לטווח ארוך. אולי טיבי ילחם קצת גם בשבילי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גייס אותו. תגובתי לא התייחסה לנושא תיגמול המשרתים בצבא, אלא לנושא שוק העבודה, בייחוד ברמת המינימום (ותחתיה), ובייחוד בימינו אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתח השוק של אבטחת מסילות בקרב העבודות הדומות במאפיינים הנ"ל (ביטחון תעוסקתי? פקיד שאתה לא מכיר במועצה האזורית מחליט על הפרסה מפלסית, ואיבדת את העבודה!) הוא לא עד כדי כך גדול. בידיעה למעלה כתוב על 70 עובדים. סטטיסטית זה כלום. אני רוצה להציע תשובה ניצחת אחרת לעצמי (-: גם אם זה רק נתח שוק קטן וללא הרבה משמעות מעשית, יש מקום לחשש שזה יהיה תקדים: שבעקבות הרכבת ארגונים נוספים יחסמו לערבים, עד שזה כן יגיע לנתח שוק משמעותי. וכדי לחסום את התסריט הזה, צריך לאסור את האפליה הזו על כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביטחון תעסוקתי, הכוונה שהמעסיק הוא גוף גדול ובר תביעה בבית דין לעבודה, סידור עבודה מתוכנן ותלוש משכורת מודפס, להבדיל מישיבה בקרן הרחוב המיועדת לכך (שוק העבדים המקומי) וציפיה לאיזה קבלן שיפוצים מזדמן שיבטיח לך שלושה ימי עבודה או חצי יום בהעמסת בלוקים. אכן תשובה ניצחת, אבל לא רלוונטית, כבר עכשיו רוב שוק העבודה חסום לערבים,(אפילו פגשתי אדם שבנה את הבית שלו כשהוא מתנא את עבודת הקבלנים באי העסקת ערבים). משרדי הממשלה והשרותים הציבוריים הם המעוז האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ידעתי שיבוא "ממילא רוב השוק חסום להם", רציתי לחסוך התסייגויות שיסרבלו את הטענה, ובסוף ממילא אני צריך לפרט. אז התכוונתי לחלק של אבטחת המסילות ועבודות דומות שאינן חסומות. אפילו אם השוק הזה כולל רק 7000 מועסקים ערבים - ואני מניח שלמרות הכל הוא כולל הרבה יותר - אז אבטחת המסילות היא אחוז אחד מתוכו, וההשפעה על סיכוייהם למצוא עבודה דומה אחרת היא קטנה מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה חתמתי על העצומה. המדרון החלקלק, וזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 508207 חלקה הראשון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |