|
||||
|
||||
שאלה לתש"חיסט: עירק פולשת לכווית ומאיימת על אספקת הנפט העולמית. מה אמור העולם לעשות? כזכור, לפי הצעתך ארה"ב לא גובה הרבה מיסים ולכן גם לא יכולה להחזיק צבא יקר. |
|
||||
|
||||
האם כיבוש כווית ע"י עיראק הוא איום על הספקת הנפט העולמית? או על בעלי הזכיונות על הנפט הכוויתי? |
|
||||
|
||||
הוא יכול לאפשר לעירקים להעלות את מחיר הנפט. כזכור האיום העירקי היה מראש קטן בהרבה בשל הנוכחות הצבאית הקיימת של ארה"ב בסעודיה. אולם בלעדיה אירן ועירק היו מחזיקות את כל הנפט של המפרץ הפרסי. מקרה נוסף: סומלים מתחילים לחטוף ספינות מארצות שונות. פניה לטוב ליבם לא עוזרת. |
|
||||
|
||||
כל קואליציה קטנה יכולה למשברים שהזכרת, אם כי נכון שנגד פוטיניזם רק ארה''ב תוכל לתת תשובה לבעיה. |
|
||||
|
||||
קואליציה קטנה? של מי? סיכמנו שממשלות לא צריכות לגבות מיסים. לכן גם ממשלת אנגליה, ממשלת חבל בורגונדי החופשית וממשלת סאן־מארינו לא יוכלו להקים קואליציה מספיק חזקה. עירק הממזרה שלא שמעה ששוק חופשי זה כ"כ טוב, גובה מיסים, מחזיקה צבא, וכובשת את כוויית. |
|
||||
|
||||
כמה עולה להחזיק צבא מספיק חזק להגן על נתיבי השיט של ארה"ב? כמה עולה לחלץ את AIG? |
|
||||
|
||||
מספיק שכל ספינה תחזיק מספיק כוח אש להשמדת ספינה אחרת כדי להפוך את העינין ללא ריווחי. מה הם מיצרים? |
|
||||
|
||||
לא. במקרההזה עלויות ההגנה יהיו גבוהות בהרבה. התוקפים הם באופן כללי יותר ניידים. לכן הם יכולים לרכז עוצמת אש זמנית על ספינה אחת. אוניות הסוחר היום הן גדולות וכבדות כדי להכיל יותר מטענים בכל נסיעה. עלות הובלת המטענים לא כוללת אחזקת צבא פרטי בכל אוניה. |
|
||||
|
||||
גם אם הרעים יסכנו את השלל, יטביעו את הקורבן, העסק יהיה לא ריווחי. צבא פרטי קטן אפשר לארגן ב18 אלף ש"ח לחייל. (לא כולל אמל"ח :). |
|
||||
|
||||
יהיה רווחי יותר לכולם אם הם פשוט ידרשו דמי מעבר ואף אחד לא ייפגע. בד''כ. |
|
||||
|
||||
ועל זה נאמר: "תנו לעשות! תנו לעבור!" |
|
||||
|
||||
הבהרה: תגובה 507921 מציגה את חוסר הוצאות הממשלה כאידאל של דור תש"ח. רק רציתי להזכיר להם שבתש"ח היו גם מלחמות. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש פה בעיה בהבנה, תשחיסטים (כמדומני) אינם טוענים שאין צורך במדינה, או שעל מדינה לא לגבות מיסים, הם טוענים שהמדינה צריכה לשמש לשלוש פונקציות בלבד: 1) אכיפת חוזים. 2) אכיפת עניינים בסיסיים של בין אדם לחברו, (בפרט זכות הקניין והזכות לחיים), קרי מניעת גניבה ואלימות (המשטרה לא תעסוק למשל, בסמים, בחוק העישון וכיו"ב). 3) המדינה תשמור על עצמה. בשל העובדה שהמדינה התשחיסטית לא עוסקת יותר בשלל עניינים (חינוך, רווחה, בריאות וכו') שהיא עוסקת בהם כיום, תקציבה יירד בעשרות אחוזים, ובהתאם יירד גם נטל המס. לאחר שהגדרנו את ההגדרות הנ"ל, ברור שארה"ב, על מנת לשמור על קיומה בלבד, הייתה חייבת להחזיק צבא גדול למדי במהלך המאה ה20.אני משער שהתיאוריה התשחיסטית מאפשרת למדינה לפעול בהתאם לסעיף 3, גם אם לא היא עצמה מאויימת אלא אינטרסים חיוניים שלה, איך מגדירים אינטרסים חיוניים, והאם כווית נופלת בהם, זה כבר דיון אחר. |
|
||||
|
||||
"ברור שארה"ב, על מנת לשמור על קיומה בלבד, הייתה חייבת להחזיק צבא גדול למדי במהלך המאה ה20." זה כמובן קצת תלוי למי אתה קורה תש"חיסט אבל הגישה הליברטריאנית/ליבראלית/ימין ישן גורסת שאין להחזיק צבא עומד ואין להלחם אלא במלחמות מגן כנגד פולש חיצוני. לפי הקרטיריון הזה, כל ההוצאה הצבאית האמריקאית במאה העשרים (ואולי בכלל)היא בלתי מוצדקת. מלבד, אולי, המקרה של פרל הרבור, ארה"ב מעולם לא התוקפה על שטחה וכמעט כל המלחמות שנהלה מלבד מלחמות העולם היו במידה רבה מלחמות קולוניאליות. |
|
||||
|
||||
לצערנו הרב, מלחמות לא תמיד פורצות בהתראה מראש של כמה שנים, איך אפשר לנהל מלחמת מגן ללא צבא עומד? ואם אתה כבר מחזיק צבא עומד, כנגד מי הוא אמור לעמוד? כנגד פלישה של דנמרק, או כנגד פלישה של בריה"מ? אבל גם אם נתעלם מסכנת הפלישה המיידית, הרי מה היה קורה לו לארה"ב לא היה צבא לאחר מלחמת העולם השנייה? בשנת 50 ברלין ודרום קוריאה כבר היו קומוניסטיות, מוקדם בשנות ה60 גם וייאטנם הייתה הופכת להיות כזאת, וטילים סובייטים היו מוצבים בקובה, לאחר שרשרת ההצלחות כשבריה"מ הייתה מבינה שהמערב אינו מתכוון להתנגד עד שהכבאים הסובייטים יהיו בפיקדילי1, גם מערב גרמניה הייתה נופלת... ומשם הדרך למערב אירופה טוטליטרית הייתה קצרצרה, סבורני ששרשרת האירועים הסבירה ביותר הזאת לא הייתה מסייעת לבטחונם ועושרם של אזרחי ארה"ב. 1 http://www.yes-minister.com/ypm1x01-1x04.srt שורה 121. |
|
||||
|
||||
לדעתי הניתוח בקטע האחרון שלך אינו נכון היסטורית. תחושת האיום שחש המערב מפני בריה"מ לא היה גדול יותר מתחושת האיום של בריה"מ מפני ארה"ב. אם נקח רק דוגמה אחת מני רבות : הטילים בקובה לא היו מאיימים יותר מטילים אמריקאים בתורכיה. לגבי התכניות הסובייטיות לשטוף את המערב בכוחות שריון ולהקים שם משטרים קומוניסטיים: נדמה לי שלא היו תכניות כאלה. אין בדברי משום הבעת סימפטיה כלשהי למשטר הסובייטי. |
|
||||
|
||||
לא היה בדברים הללו אמירה שלברה"מ ולגוש המזרחי לא היתה מוטיבציה להחזיק צבאות משל עצמם. אני בטוח שהיו תוכניות מגירה כאילו. אם לא היו, הגנרלים מהמזרח לא מלאו את תפקידם. כלומר: היה איום פוטנציאלי. לברה"מ היה צבא גדול והיא היתה יכולה לרכז חלק מספיק גדול ממנו במזרח אירופה בזמן קצר יחסית. |
|
||||
|
||||
גם לצה''ל היו תכניות מגירה חכבוש את איזור דמשק. בארה''ב היו תכניות מגירה לתקיפה גרעינית ראשונה וגם לבריה''מ. עד כמה שאני יודע, לא היו כוונות ממשיות לכבוש את מערב אירופה, אלא במסגרת הדוקטרינה של העברת המלחמה לשטח האויב אם יותקפו. |
|
||||
|
||||
מדוע ברית המועצות הפסיקה את העברת האספקה היבשתית למערב ברלין ואילצה את המערב להעביר אספקה ברכבת אווירית? אילו המערב לא היה מצליח לקיים את הרכבת האווירית או לא היה מפגין נחישות (ויכולת) להגיב צבאית במידה והרכבת הזו תיקטע, מה היה קורה למערב ברלין? |
|
||||
|
||||
התוכניות הללו נשארו תוכניות מגרה מכיוון שהיה צבא מספיק רציני בצד השני. |
|
||||
|
||||
בודאי. המילים :צד שני" כוללות את שני הצדדים. שני הצדדים ניהלו מלחמה קרה הכוללת גם חתירה תחת הצד השני. |
|
||||
|
||||
כל האירועים שתיארתי היו כפסע מפני התרחשות במציאות1, למעט כיבוש מערב גרמניה על ידי מזרחה, ולמה שהסובייטים לא יעשו כדבר הזה אם המערב כבר הראה שהוא אינו מתערב צבאית בסכסוכים "מקומיים" (כקוריאה, ויאטנם וברלין) שאינם מאיימים עליו ישירות? וכאשר במערב גרמניה אין כוחות זרים שמפריעים? מה החסרון של פעולה כזאת? 1 צפון קוריאה כבשה הלכה למעשה את דרומה לפני ההתערבות האמריקנית, צפון ויאטנם אחרי מלחמה של כעשרים שנה כבשה בסופו של דבר את הדרום, מזרח גרמניה ניסתה להשתלט על ברלין, ובריה"מ הציבה טילים בקובה. בכל המקרים האירועים נמנעו או עוכבו על ידי הפגנת נחישות צבאית. |
|
||||
|
||||
מה שאתה אומר שצבא מזרח גרמני היה אמור לכבוש את מערב גרמניה? צבא פולני את צרפת וצבא צ'כי את הולנד? לאחר נפילת בריה"מ נפתחו לזמן קצר הארכיונים ופונקציונרים לשעבר החלו לדבר. מסתבר שאחת הסיבות להצבת הטילים בקובה היתה ללחוץ לפירוק הטילים בתורכיה.בהערה (1) שלך אתה עושה מישמש של דברים. ההשוואה של הפלישה של צפון קוריאה לדרומה למלחמת ויאטנם מופרכת לחלוטין. אם תתחיל לקרוא יותר לעומק על ההיסטוריה של ויאטנם מהכיבוש היפני ועד נסיגת ארה"ב, תראה שאין כל דמיון בין הדברים. מה שקרה בויאטנם לא היה חלק מאיזו תנועה עולמית של בריה"מ להשתלט על העולם. הנושא הקרוי המלחמה הקרה, הוא נושא מורכב שאין בו טובים ורעים, הגנה על החירות מול נסיונות להדבירה. היה מאבק גלובאלי בין שתי מעצמות על על חשבון העמים השונים ששם פרצו המאבקים. להקמת המישטר של דיאם לא היה שום קשר לטובת הויאטנמים, להגנה על החרות או לרצון של רוב הויאטנמים. כל מה שאירע בקמבודיה למשל, מראה שהחלוקה בין הטובים לרעים- מי תרם יותר לעליית החמר רוז', אינו טריויאלי. מרכז ודרום אמריקה הן דוגמאות נוספות לחלוקה הסכמתית שלך בדבר ההגנה על החרות ונסיונות ההתפשטות של התמנון הקומוניסטי. כדי למנוע ממך להטיח בי שאני מעריץ של השיטה הסובייטית -אני לא. ההפך מכך. |
|
||||
|
||||
איציק, ועדיין: אם המערב לא היה מחזיק צבא, המזרח היה, אם נשתמש במינוח עדין, מתקן את הגבול פה ושם. ולחילופין, אם הדוב הרוסי היה בוחר ללקק את פצעיו לאחר מלחמת העולם השניה ולגייס את כל הצבא לשיקום התעשייה, לא מן הנמנע שידידיו הטובים מן המערב היו מעגלים פינות ומרחיבים את תחומי השפעתה של NATO. (שני הדברים הללו הם כמובן תאורטיים לחלוטין ונועדו רק להדגים רעיון תאורטי) |
|
||||
|
||||
אין לי ויכוח בנושא הזה -שיווי משקל הוא מאד חשוב. אם תבחן את יחס המערב לסובייטים מ-1917 , תראה שבריה"מ היתה נתונה למתקפה מתמדת -בהתחלה חמה. הדעה שהיטלר יכול להועיל אם ילחם בברית המועצות, נאמרה לא פעם בשנות ה-30 במערב. הרושם שלי הוא שאם ארה"ב היתה מציעה צמצום נשק גרעיני 10 שנים מוקדם יותר, הרוסים היו נענים. |
|
||||
|
||||
ייתכן שנחוץ צבא עומד גם אם המטרה היא רק הגנת הטריטוריה האמריקאית אבל מלבד זאת אני נשאר די לא משוכנע. ה"איום הקומוניסטי" הוא במידה רבה דבר שלובה באופן די מובהק על ידי גורמים שונים במערב, בין השאר כדי להצדיק את ההוצאה הלא תאומן על חימוש גרעיני ו"כיבוש" החלל. מה יצא לאמריקאים מכל זה? הם נחתו על הירח, הרסו את השיטה הכלכלית המוצלחת שלהם לטובת צורה מכובסת של פשיזם והפכו את חצי העולם לאוייב שלהם. |
|
||||
|
||||
אתה מסתכל כאן רק על המלחמות ומתעלם מהבטחון השוטף. מלחמות קורות לרוב כאשר ההרתעה נכשלת. בשביל שההרתעה תעבוד צריך גם צבא חזק. לדוגמה: מדינות המערב לא היו במלחמה פעילה עם הגוש המזרחי על אדמת אירופה במחצית השניה של המאה העשרים. אולם רק כדי לשמר את מצב אי־הלוחמה נדרשה שם אחזקת צבאות גדולים. בסומליה אנחנו רואים עכשיו מה קורה כשההרתעה נכשלת: שודדי ים לא פוחדים לשדוד ספינות וחשוב מכך: מדינה לא פוחדת לספק להם בסיס. התוצאה: "הביטוח משלם". |
|
||||
|
||||
בלי להיות מהתש"חיסטים האלה, חלקם באמת יטענו שההשפעה העיראקית לא כזו מאיימת, ואחרים יטענו שהורדת מיסים דווקא מורידה לגידול בהכנסות המדינה על-ידי עידוד העבודה, אז אני לא בטוח ש*זה* מאיים על התיאוריות שלהם. |
|
||||
|
||||
במידה שהורדת שיעור המס מובילה לגידול בסך המס, נדמה לי שגם תש''חים וגם סוציאל-דמוקרטים יתמכו בה. כדי להבחין ביניהם, צריך כנראה שהדיון יהיה על הסכום המוחלט של המס שרצוי ייגבה, ולא על האחוז. |
|
||||
|
||||
הטיעון שהורדת המס מובילה לגידול בסך המס הוא טיעון ותיק ועוסק בתפיסת עולם ולא בעובדות. יש כלכלנים רבים הטוענים שהורדת מיסים, משחררת כספים להמרצת הפעילות הכלכלית ולגידול בסך המס. כלכלנים אחרים יטענו שאלו הן ראיות נסיבתיות; הגידול אינו קשור להורדת המיסים-ההיפך הוא הנכון: אם לא היו מורידים מיסים, היה עוד יותר גידול כי השיפור במצב הכלכלי אינו קשור להפחתת המס. יש תפיסות הטוענות שהגדלת הפערים (הפחתת מיסים לעשירים) מפחיתה את הצמיחה היציבה ומגדילה את הצמיחה התזזיתית. |
|
||||
|
||||
רוב מלאכתם של תש"חיסטים (כמו של קפטליסטים נצלנים) נעשית בידי אחרים. אבל רציתי לחדד שתי נקודות: 1. צריך להבחין בין אידיאל - עולם שבו כוווולם (גם קסטרו וגם חומייני) לפחות מוכנים לחיות בשלום, ואולי אפילו מאמתצים את תורת תש"ח - לבין העולם הנתון. בעולם אוטופי, לא יהיו פושעים ולא יהיו אויבים, ואפילו לא רעידות אדמה. בעולם כזה, לדעת הת"שחיסט, לא צריך בכלל מיסים. 2. גם התשח"יסט הכי הזוי יודע שזה (עוד) לא המצב. יש פושעים - ולכן צריך משטרה, יש אויבים - ולכן צריך צבא, יש רעידות אדמה - ולכן צריך כוחות הצלה, ואפילו יש מקרים שבהם טובים השניים מן האחד - ולכן כדאי לשתף פעולה. בהכללה יש דברים שהם טובים רק ביחס לציבור ולכן צריך להיות חלק מהציבור. למשל, החשש של תש"חיסט מהרוסים הקומוניסטים איננו אישי. אני לא מפחד שיהפכו אותי אישית לקומוניסט (כי קומוניסט אישי זה חסר משמעות), אני חושש שיהפכו את החברה שלי (נגיד הישראלית) לקומוניסטית. זה, אינטרס ציבורי - אז אין ברירה אלא לשתף פעולה למענו (ואפילו לגבות למענו דמי חבר). |
|
||||
|
||||
הבעיה עם העולם האידאלי שאתה מציג הוא שמדובר על שיווי משקל לא יציב. אם לא אוכפים את החוק, למי שמפר אותו יש יתרון. אתה מוזמן לחפש גם את כל הדיונים עם האנרכיסט כליל החורש נאורי על נושאים דומים. האידאל אצלו שונה, אולם ההנחה האופטימית שאפשר סתם־כך לחיות בשלום קיימת גם היא. אני רק ממשיך את הטענה שלך מ־2. יש צבא, ולכן צריך לממן אותו. ולכן יש הוצאות ציבוריות ניכרות למדינה. ויש תעשיות בטחוניות. ויש להן לובי עם השפעה חזקה. בדרך דומה נוצרים מוסדות אחרים בעלי השפעה. והתוצאה: אין בדיוק שוק חופשי. |
|
||||
|
||||
נו, הרי מזה התחלתי: (לצערי) אין בדיוק שוק חופשי ,ובגלל זה צריך לחשוב אם הממשלה צריכה או לא צריכה לסייע ל-AIG. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |