|
לא בהכרח רובאי 2. מי שמתקבל לעבודה כרופא בחדר המיון בבילינסון, למשל, הייתי ממליצה דווקא שיהיה מיומן באמנויות לחימה כאלה או אחרות, ולא חשוב אם הן סיניות, יפניות, תאילנדיות או סלאמיות, כלומר - הנרכשות ברחוב סלמה, על גבול תל-אביב-יפו.
האמנות הידועה בשפה הסלאמית בשם "ברכיה לביצים" 1, למשל, משלבת רוח בחומר, אצילות ביעילות ואורתופדיה באורולוגיה עם קורטוב טלאולוגיה המהולה באופטימיזם הכרחי, מכאיבה עד עלפון חושים - ובעיקר עשויה להציל את שלמותו ובריאותו של הרופא המתחיל (והממשיך) ואף את חייו, ברגע הנכון.
הרגע הנכון: חצי שעה, בערך, לאחר שמגיעה אל חדר המיון גברת בשנות השישים-שבעים המלווה בקבוצה בלתי מובחנת (בנים-בנות-חתנים-שכנים ואלברט, זכר אלפא [בד"כ קצר, שעיר ומחורפן, אז מה?] שייחוסו השבטי אינו מוגדר אך גם אינו מוטל בספק) של בחורים שריריים ואסרטיביים המקפידים במצוות כיבוד אב ואם, שונאים אנשים שנותנים לאמא לחכות ולא מבינים מזה-זה השטויות-הזה, שכששולחים בדיקה למעבדה, צריך "להמתין" (זה מין נגזרת של "להשתין") לתשובה.
1 בלקסיקון הבלט - "פה-דה-דה", בעברית "צעד לשניים", או במדוייק יותר: "צעד החלטי *אל* השתיים" - אבל במכה אחת מהירה - או שאתה תלך קודם!
|
|