בתשובה לירון, 07/04/09 18:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין זה הוגן להעדיף יוצאי צבא בהעסקה, גם מבחינה מהותית שירות צבאי משתנה לפי דברים שאינם תלויים רק באדם עצמו, (ואינם דווקא כישוריו, כמו למשל מצבו הבריאותי) וגם מהבחינה הפרקטית משמעותה האמיתית של הוראה כזו היא אפליית ערבים, האמירה "ערבי שישרת יועדף - היא מתחכמת" בישראל אין חוק שירות חובה לערבים כי המדינה מבינה שהסיטואציה בה הם נמצאים כמיעוט החחי במדינה שנמאת המאבק עם חלק מעמם (לעיתים אך בני משפחתם) היא אחרת מזו של יהודי ישראלי. בכל אופן מבל להתייחס ספציפית לעניין הערבים עדיין ההעדפה זאת אינה הוגנת, לי אין פרופיל קרבי וגוייסתי לחיל המודיעין ושם שירתתי חמש שנים בצה"ל ועבדתי די קשה במהלכן יחד איתי שירתו אנשים שקיבלו אותות מיוחדים על תרומה לביטחון. . בת-דודתי לעומת זאת הגיעה חדורת מוטיבציה אך מפעת מחלה שפרצה בהלך שירותה מצאה עצמה בחוץ עם פרופיל 21. העדפה מהסוג שמתואר בכתבה היא אפלייה לא רלבנטית ולא הוגנת, למעשה באופן תקין זה כלל לא אמור להיות עניינו של מעסיקי מה היה טיב השרות הצבאי שלי זהו מידע אישי כמו מידע רפואי , ואין שום סיבה שתהיה לו נגישות אליו אלא עם כן אני חושב שזה רלבנטי לרזומה שלי ומעוניין לחשוף זאת (בת-דודתי למשל מסיבותיה שלה לא אוהבת לחשוף פני אנשים את מחלתה ואילו היתה רוצה להיות מפקחת ברכבת ישראל לא היה למידע זה כל רלבנטיות כלפי מעסיקה). אם זאת אין להתעלם מצורך ראוי ביותר לתגמל חיילים בכלל וחיילים קרבים בפרט, בתעסוקה למשל ראוי לתת להם קורסים מקצועיים על חשבון המדינה , מלגות, וגם שרות (שקיים) לעזרה במציאת תעסוקה. אבל כאשר עומדים שני מועמדים מול המעסיק עליו להתחשב רק במה שרלבנטי לתפקיד עצמו,אחרת ההגינות נפגעת משמעותית בקיצור לדרוש שירות צבאי בתנאי להעסקה זו אפלייה במסווה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חוזר על הטענה שחלק מהאוכלוסיה לא משרת בצבא או לא משרת שירות משמעותי בצבא - "שלא באשמתו". לכן לא ראוי "להפלות לרעה" אוכלוסיה כזאת. טענה זאת אינה מתאימה לנורמה המקובלת בחברה שלנו. הנורמה המקובלת היא שאדם מתוגמל על פי תרומתו. המוכשר, המשכיל והיצירתי מתוגמל יותר ממי "שלא באשמתו" נעדר תכונות כאלה. המהנס מתוגמל יותר מהטכנאי למרות שאולי הטכנאי היה יכול להיות מהנדס אילו הייתה ניתנת לו אפשרות. (קצת מצחיק: "טכנאי שלא באשמתו") מי שמשרת את המדינה בשירות חיוני קשה ומסוכן ראוי לתיגמול. מי שלא שירת, לא ראוי לתיגמול, ואני לא מבין מדוע לא לתגמל בכל תחומי החיים הקשורים למדינה: בעבודה, במיסים, בחוזים שהמדינה קשורה בהם. מה שאתה טוען בקשר לערבים מקומם במיוחד. הערבים לא משרתים שירות חובה מפני ששני הצדדים, המדינה והערבים, יודעים שלא כדאי להעמיד את נאמנותם של הערבים במבחן קשה מידי. אתה הופך את נאמנותם הבעייתית של הערבים לנסיבה מקילה לאי שירות בצבא: הם לא משרתים בצבא מפני "שלא באשמתם" הם לא כל כך נאמנים למדינה. טענה נוספת שלך היא טענת ה"רלבנטיות". בהקשר זה אני מבקש רק להזכיר את הדוקטרינה של אפלייה מתקנת. אנשים ששיכים למיגזרים מסויימים מועדפים על אנשים אחרים. אם זה בסדר מדוע שהמדינה לא תעדיף את מי שהתגייס להגן על המדינה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיילים קרביים מתוגמלים מאוד גם כך. מה עם אמהות, אגב? בלעדיהן הרי לא היו חיילים כלל, לא קרביים ולא אחרים.זה גם מאוד לא קל להיות אם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה יש את יום האם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר לא. שינו את זה ל''יום המשפחה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. למרות שאנשים שונים משלמים סכומי מס הכנסה שונים (בהתאם להכנסותיהם), אין הם מקבלים יחס שונה מהמדינה בשום מקרה. זאת מכיוון שתשלום מס הכנסה הוא לא תרומה, אלא חובה אזרחית שנכפית על חלק מהאזרחים מתוקף חוק. כך גם שרות צבאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשכיל המוכשר והיצירתי אינם מתוגמלים על היותם כאלה''כי הים ראויים לתגמול'' , (החברה לא מעניקה ''פרס המוכשר'') אלא מתוגמלים מכיוון ש''מוכרים'' את כישורהיים למעסיקם לא מדובר בפרס אלא החלטה רלבנטית של מעסיקים לגייס לעבודה את מי שיעשה אותה על הצד הטוב ביותר, כאשר הכישור הזה רלבנטי.לא כל צורה שלהעדפה היא במהותה ''מתאימה לנורמה בחברה''. אנו בלי כל ספק מתגמלים אנשים על היותם יפים אך לא חושבים שמגיע להם עדיפות בקבלה למשרת רופא אם הם כאלה. ואם מישהו משתמש בקריטריון כזה אנו קוראים לזה אפלייה, אפלייה היא כמעט לפי הגדרה ''העדפה לא צודקת'' ועצם ההכרה בקיום המושג פירושו הכרה בכך שהעדפה יכולה להיות הוגנת ולא הוגנת. אני מניח ששנינו מסכימים שהעדפה לבחירה בעבודה שמבוססת על כשורים ונסיון אינה אפלייה של הפחות מנוסים או מוכשרים (זו אמנם העדפה אך הוגנת) גם בהעדפה של היפה בקבלה לקמפיין אופנה היא לא אפלייה , זאת כי אלו כישורים רלבנטים. גם העדפה של יהודים דתיים לתפקידי רבנות ניראתאין סבירה, אבל העדפה של דתיים או יפים לתפקידי רפואה או גננות תגרום לרוב האנשים להזדעק ובצדק. הבעייה ברצון שלך לתגמל על ידי העדפה בהעסקה, היא פשוט שזהו תגמול על חשבונו של מישהו אחר, (השאלה כמה נראה לך שהמשרה נחשקת לא רלבנטית סביר שלפחות חלק ממי שמוצא כך את פרנסתו חושב שזו אופצייה טובה יותר מהאחרות שיש לו).ומעבר לכך כפי שכתבתי יש קצת חדירה לרשות הפרט , פרטי שירותי הצבאי הם פשוט לא עניינו של איש. לכן תגמול ראוי אינו פרושו שאתה קודם לאחרים, אלא שאתה מתוגמל באופן אישי, בגלל כישורי האישיים זכיתי באוניברסיטה שבה אני לומד למלגה מוגדלת, ובגלל תרומתי לחברה בפרוייקט חברתי שהקמתי אני מועמד לנוספת, בין אם אקבלה ובין אם לא אני לא חש שיש כאן אי הוגנות, לעומתזאת עם מישהו היה חושב שמגיע לי לעקוף את התור בקפיטריה או קדימות בזכות לקבלת תו חנייה לקמפוס לדעתי הייתה זאת אפלייה בלתי הוגנת. לגבי עניין הערבים ונאמנותם, נראה לי שאנו תופסים את הדברים האלה באופן שונה מאוד, אשמח לדון איתך על כך אבל נראה לי שבהקשר הדיון הנוכחי זה מטשטש את הנקודה העיקרית לכן אומר רק שאני חושב שכדי להתייחס לעניין הנאמנות למדינה אני מציע לקרוא את יחסי המדינה וערביי-ישראל בפרפסקיטיבה היסטורית. כך או כך אני מוכן להגן באותה מידה על זכותם של חרדים או אנשים בעלי פרופיל נמוך לא להיות מופלים כדי לחדד את הדיון. לגבי אפלייה מתקנת, ובכן ניחשת נכון אני לא אוהד גדול של אפלייה מתקנת, אבל אומר זאת לזכותה , אפלייה מתקנת נתפסת באופן עקורני כעניין זמני, הרציונל שלה הוא שיש אוכלוסייות בחברה שלא מקבלות נגישות הוגנת למשאבים וכיד לא להנציח את המצב הזה נותנים ''תיקון מעוות'' בשלבים מאוחרים יותר כפתרון אד-הוק , אני עדיין חושב שזה פתרון לא מאוד מוצלח אבל אני חושב שהמניע פה הוא מוצלח הרבה יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |