|
||||
|
||||
השירות בצבא, בכל הדרת הכבוד לשאר סוגי ההתנדבות, הוא שירות יחודי קשה ומסוכן (לפחות לחיילים קרביים) ונושא איתו מחוייבות לשירות מילואים לחלק משמעותי מהחיים. אני לא מבין כל כך את משמעות המושג ''פוגע'' בתגובתך. מי שנותן מקבל. כך מקובל. אם אדם מועסק בחברה מסויימת, הוא מקבל שכר, ואם אינו מועסק אינו מקבל שכר. בדרך כלל אין רואים בכך פגיעה במי שלא מועסק. לא כל אדם יכול להתקבל לעבודה בכל מקום, ולמרות מצב זה, אנשים חסרי כישורים אינם נחשבים בדרך כלל לראויים לשכר במקום עבודה שלא התקבלו אליו. כך גם השירות הקרבי בצה''ל. באשר לקפיצה הלוגית, הייתי זקוק נפשית להתלהמות כלשהי בתגובה, אבל אם תבדקי את הלכי הרוחות במגזר הערבי, אני לא בטוח ש''הקפיצה הלוגית'' הייתה הפרזה גדולה במיוחד. |
|
||||
|
||||
לא כל אדם יכול להתקבל לעבודה בכל מקום, ברור. אבל כשאני הולכת לראיונות עבודה נבחנים - כך אני מקווה - הכישורים והיכולות והנסיון שלי שרלוונטים לתפקיד, ולא השאלה מה עשיתי בגיל 19. חוץ מזה, מי שנותן מקבל, אבל השאלה היא מה קורה למי שלא מאפשרים לו לתת דווקא באפיק הספיציפי הזה. הצבא והשירות הצבאי הם אלמנטים משמעותיים וחשובים, אני לא מתווכחת על זה. אבל הם לא חזות הכל ולא צריכים להיות הקריטריון המשמעותי לפיו בוחנים אנשים. |
|
||||
|
||||
השוויתי את מי שלא מתקבל לעבודה, למעמדם של נכים או נשים ביחס לשירות קרבי בצבא. אני לא חושב שמי שלא מתקבל לעבודה מופלה כאשר הוא לא מקבל שכר כשם שאני לא חושב שאישה שלא התקבלה לשירות קרבי תופלה אם לא תקבל העדפות שיש לתת לדעתי למשרתים בצבא. העדפת יוצאי צבא (או קרביים) במישרות שאינם דורשות כישורים מיוחדים נראית לי תמורה מינימלית בחברה שאנשים בה מאמינים בכל מיני ''העדפות מתקנות'' כלומר העדפת אדם מפני שהוא שייך למיגזר כלשהו. כאן מדובר בתמורה על שירות אמיתי שנתן יוצא הצבא למדינה, ואני לא מבין מדוע השירות למדינה אינו רלוונטי. |
|
||||
|
||||
המחוקק הישראלי מתגמל את מי ששרתו בצבא. לאחרונה גם את משרתי המילואים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |