|
אולי לא הייתי ברור מספיק: הביזיון אליו כיוונתי אינו מספר השרים בלי תיק, אלא העובדה שאיש מהם אינו מוכן להיות שר הבריאות. נטפלתי לסילבן שלום, לא משום שהוא בימין וכיוב', אלא משום שמכובדנו זה רואה עצמו ראוי חהיות משנה לרוה"מ (ובמשתמע רוה"מ בעתיד) בזמן שהוא יודע שאינו מוכשר אפילו לנהל את משרד הבריאות. כל עוד אין שר במשרד הבריאות, כל חובשי הכורסאות נטולי התיקים הם בבחינת נטל שהציבור צריך לבוא עמם חשבון בבחינת "מנה ומנה, תקל ופרסין". אתה אולי סבור שהמינ-לץ במשרד הבריאות הוא שר לכל דבר ועניין, אבל הוא ומפלגתו אינם סבורים כמוך ואינם מוכנים לעטר עצמם בכתר השרות שהוא גם נזר האחריות, בבחינת "מה העבודה הזאת לכם", לכם ולא להם. (נדמה לי גם שהנ"ל לאחר שדהרת הבהלה של עדר רודפי הכסאות המיניסטריאליים מפני המשרד הנורא, הנ"ל "התעשת" בעצמו והודיע שאינו מעוניין בכלל במשרת סגן השר).
|
|