|
||||
|
||||
אני בחרתי הראשון בהצתה בככר העיר, זו הפגנה מרהיבה אך פציפיסטית. אם הייתי חולה סופני, הייתי שוקל התאבדות בשלב כלשהו, לתרום תוך כדי כך למאבק חשוב בעיני משתלב יפה. אין בתגובה זו שום הצהרה, כוונה או התנדבות. (מוכן לחתום על עצומות). |
|
||||
|
||||
אין ספק, התאבדות יכולה לפאר כל מאבק (: זה מביא לי רעיון לפתיחת סוכנות שתקשר בין חולים סופניים ללוביסטים! |
|
||||
|
||||
קראתי פעם ספר של אגתה כריסטי, בו סוכנות הביון הבריטי מצילה מתאבדת כדי שתשתתף במשימת התאבדות. |
|
||||
|
||||
לא להגזים. משימה מאוד מסוכנת, אבל לא משימת התאבדות. |
|
||||
|
||||
אל תגזים, המשימה מסוכנת, אבל לא מאוד מסוכנת. |
|
||||
|
||||
לא, באמת, אתה לא חושב שסוכנות הביון הבריטית ידעה היטב שאגתה כריסטי אף פעם לא הורגת את הטובים? |
|
||||
|
||||
אל תגזימי. היא ידעה, אבל לא ידעה היטב. |
|
||||
|
||||
הצתה עצמית נשמעת לי כמו דרך התאבדות מאוד מאוד מפחידה, שבמהלכה תסבול מאוד בדקות האחרונות לחייך. אני גם לא חושב שאפשר להבטיח שתמות ולא תישאר עם כוויות קשות אך חי- אופציה עוד יותר מפחידה. בחייאת, אם-כבר החלטת על התאבדות קפוץ מגג של בניין גבוה עם שלט שמציין את המחאה צמוד לרגל שלך או משהו. הרבה יותר אלגנטי בעיניי. |
|
||||
|
||||
אבל בדיוק בגלל זה זו תהיה מחאה פחות אפקטיבית מהצתה עצמית. (קפץ מהגג, ביג דיל, כל תינוק יכול. אם העניין בוער בעצמותיו, שיבער!) |
|
||||
|
||||
להתפלל בהר הבית ביום שישי של הרמדאן, לבוש כחרדי. התוצאה הסופית זהה, אבל זה יראה למרחוק, יגרום לשינוי הסטטוס קוו ועלול לגרום למלחמת גוג ומגוג. לא עדיף? |
|
||||
|
||||
אני נגד גוג ומגוג. |
|
||||
|
||||
''מלחמת גוג, מגוג ואנטילופה'' לא נשמע קליט במיוחד. |
|
||||
|
||||
לא. אבל בשפה ארכאית ''שור הבר וראם נגד גוג ומגוג'' זה כבר קליט ומכיר. |
|
||||
|
||||
צודק. לסרט כזה אולי הייתי הולך. |
|
||||
|
||||
זה כבר נשמע כמו קרב היאבקות (המנצח יתמודד מול יוקוזונה והאלק הוגאן בקרב על חגורת האליפות). |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת אחרון? מה עם הצבעות SMS להחזרת המודחים? |
|
||||
|
||||
עוד לא היה SMS כשכתבו את האינטרנציונל. |
|
||||
|
||||
אבל כשחלוץ מימש אותו כבר היה. |
|
||||
|
||||
חלוץ מימש את תיק ההשקעות שלו, אני לא יודע על מימושים של האינטרנציונל. |
|
||||
|
||||
מכר הכל. |
|
||||
|
||||
גם הפועל תל-אביב |
|
||||
|
||||
בהזדמנות חגיגית זאת, שאוסישקין מת, נעמוד רגע אחד דום לטובתו. |
|
||||
|
||||
הוא מימש את - "לקראת אויב היכון! לקרב!" (קום התנערה עם חלכה עם עבדים מזי רעב אש הנקמות בלב ליחכה לקראת אויב היכון! לקרב!) |
|
||||
|
||||
יש קצת חילוקי דעות בענין ה"היכון" , לא? |
|
||||
|
||||
לא, לא, הכל היה מסודר תיק-תק (נדמה לי שפעם היו אומרים טיפ-טופ). מיד אחרי מכירת התיק הוצאה פקודת היום: "שמוישה יביא את כל הציוד ראיית לילה, זותומרת את המזכרות שהחבר'ה גנבו ממלחמת לבנון הראשונה. ושאשתו של חיימק'ה תדאג לכולם לסנדוויצ'ים, ושתשלח שניים-שלושה גם לי". |
|
||||
|
||||
קשה לי לתפוס את זה שלמפקד חיל האויר לשעבר וטייס מהולל יהיו מכרים עם השמות מוישה וחיימק'ה. |
|
||||
|
||||
שכנעת אותי. שטייס מהולל יתרועע עם חיילים שלהם כומתה מבד שחור? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |