|
הנחות היסוד של איאן ראנד בענין הזה שונות לדעתי. היא מתייחסת רק לאינטרס של כל אדם שאם יפעל לטובתו, הסה"כ יהיה מוצלח. המנהלים של חברות הפיננסים פעלו לקידום האינטרסים שלהם. הם פעלו אפילו יותר מדי בלי האינטגריטי וההגינות לגבי אחרים שקיימת באידאולוגיות אחרות אך לא אצל איאן ראנד. ההתנהלות של הפיננסיירים האמריקאים וכנראה גם אחרים, היתה הגילוי האבסורדי של האידאולוגיה של איאן ראנד: אנוכיות קיצונית ופעולה על פי אינטרסים אישיים. על פי האידאולוגיה שלה-גם של מילטון פרידמן, השיטות הסוציאל דמוקרטיות מובילות בהכרח לשחיתות. נדמה לי שהשחיתות של התנהלות המוסדות הפיננסיים הראשיים היתה ללא אח ורע ביכולת שלה למוטט את החברה והכלכלה. אנחנו אולי יכולים להאשים את הורדת הרגולציה; כמובן שאיאן ראנד לא היתה יכולה להאשים מישהו בהפחתת הרגולציה.
|
|