|
מתוך הבלוג "וולוט אנדרגראונד" של דבורית שרגל. דברים שיתפרסמו מחר ב"מקור ראשון":
"אחת הטענות המרכזיות של אנשי התערוכה היא ש"התנאי הראשון לקבלת הגופה לשימור ולהצגה בתערוכה הינו הסכמה מדעת החתומה ע"י התורם בעודו בחיים". גם אם נניח שאכן כך הדברים, על פי האתר הרשמי של התערוכה, המפעל המרכזי של פון-האגנס נמצא בעיר דאליאן שבסין, שם נעשות כל העת עבודות לפיתוח ושכלול השיטה של שימור הגופות. במקרה, או שלא, בסמוך לעיר דאליאן נמצאים שלושה בתי כלא של מתנגדי משטר בסין. על פי דו"ח של הארגון הבינלאומי לזכויות אדם "אמנסטי", בשנת 2008 סין הוציאה להורג לפחות 1,700 איש ממתנגדי המשטר. צירוף מקרים? אולי, אבל בעקבות תחקיר של העיתון "דר שפיגל" בשנת 2004, אולץ פון-האגנס בצו בית משפט להחזיר 7 גופות שהיו מיועדות לתערוכה, ועל פי החשד היו של סיניים שהוצאו להורג. פון-האגנס אמר שהוא לא היה מודע למקור הגופות, טענה מעניינת לאור העובדה שלשתיים מהגופות היו חורי קליעים בגולגולת. נלך קצת אחורה בזמן - מפעל הגופות נוסף של פון-האגנס נמצא בקירגיסטן שם מוקמת בשנת 2003 ועדת חקירה פרלמנטרית הטוענת שלפון-האגנס הועברו מאות גופות מבתי כלא, ומוסדות פסיכיאטריים במדינה. במהלך החקירה מודה פון-האגנס שקיבל תשע גופות מבתי חולים במדינה, אך טוען שהאחריות על הגופות וההודעה למשפחות לא היתה באחריותו. ואם זה לא מספיק אז שנה לפני המשטרה בסיביר עצרה פתולוג רוסי בחשד לסחר לא חוקי בגופות, מתוכן 56 גופות שנשלחו ל"מפעל הדגל" של פון-האגנס בהיידלברג שבגרמניה. פון-האגנס עצמו לא הואשם במקרה, אך הוזמן לשמש כעד במשפט שבעקבותיו עצרו הרשויות את משלוחי הגופות בין סיביר לגרמניה."
|
|