|
||||
|
||||
אגב, לא הבנתי את המשפט האחרון בדבריך. אני מעולם לא חשבתי שיש הבדל בין החמס והפת''ח, כמסתכלים מהכוון שלנו. האנשים שנפנפו בידיהם המגועלות בדם חיילים המילואים שנרצחו בלינץ ברמאללה, מחלון בניין המשטרה שם, היו אנשי תנזים פתח, ולא אנשי חמס. מי שיורה עלינו טילים הם הפלשתינים, והם היו עושים זאת גם לו שלט שם הפתח, לו הייתה להם היכולת הטכנית לעשות זאת. אני לא מאמין שתוכל ליירט את הטילים בעזרת ''מדיניות''. דרך ה''מדיניות'' היא זו שהוליכה אותנו מראשית תהליך אוסלו, והצליחה להביא עלינו אך אסון אחר אסון. הטילים האלה הם תוצאה ישירה של ה''מדיניות''. לולא היא לא היינו מעלים על דעתנו בכלל, שיכול להיות דבר כזה, כפי שרבין לא העלה זאת על דעתו כמשתמע מאותה הקלטה באינטרנט שאני מפנה אליה שוב ושוב. |
|
||||
|
||||
מדיניות איננה משהו מעכשיו לעכשיו. בודאי שאי אפשר היה לנהל את תהליך אוסלו ביד אחת ומדיניות התנחלויות ביד השניה. כיוון המדיניות שלנו שהיה צריך להנחות אותנו כבר לפני זמן רב הוא מה שסוכם בהבנות ז'נבה. ככל שהתעקשנו לצרוב תודעות ודיסקים של הפלסטינאים , כך היה התהליך קשה יותר כי ויתור שלנו נתפס יותר ויותר כויתור לכוח ונחישות וזה מה שאנחנו מבינים. החמאס לא עלה בציבור הפלסטינאי בגלל שהפלסטינאים הם מאד דתיים מיסודם; החמאס עלה כי הציבור הפלסטינאי התיאש מהנהגתו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |