|
||||
|
||||
אני חושב שהמדע מסביר את הטבע ע"י תיאור קשרים בין דברים, והוא עושה זאת באמצעות סוגי הסברים שונים: רדוקציוניים, היסטוריים, מערכתיים. בכל מקרה, הרעיון שאפשר לבנות את תמונת העולם המדעית שמסבירה את כל התופעות באמצעות רדוקציה מהיצירות הגדולות של רוח האדם ועד לחלקיקים הפיזיקליים הקטנים ביותר הרבה פחות מקובל היום מכפי שהיה בעבר. |
|
||||
|
||||
כשמדברים על מדע בימינו, אני לא חושב שאף אחד מנסה (בשלב זה) להגיע להסבר של "היצירות הגדולות של רוח האדם". בלי קשר, תוכל לתת דוגמה להסבר מדעי "היסטורי"? (ומה זה "מערכתי"?) |
|
||||
|
||||
כן, כי די התייאשו מזה. הסבר היסטורי - אבולוציוני למשל. או בגיאולוגיה. מערכתי - פונקציונאליסטי. |
|
||||
|
||||
במקרה אני משתתף בסמינר בנושא קוגניציה מוזיקאלית. אתה יכול לטעון שהמחקר בתחום הזה מנסה לעשות רדוקציה של יצירות אמנות מיזיקליות למערכים וחלקיקים פיזיים (מהכיוון האקוסטי ומהכיוון של מערכות השמיעה שלנו), פסיכולוגיים, פסיכופיזיים, ניורולוגיים וכיוב' (אלה התחומים השונים של המחקר). אבל אין זה כך. המחקר גם מתעסק בהבניות חברתיות ותרבותיות, בלמידה, בהתפתחות. אבל זה לא לב העניין. נראה לי שדווקא הטענה שלך עושה רדוקציה למדע [דהיום?] בכך שכביכול הוא מנסה לבנות "תמונת עולם מדעים" ע"י הסברים שיוצאים מהחלקיקים הקטנים. לי נראה שהמדע - לפחות זה שאני קצת חשוף אליו - ניזהר מלעשות זאת. הוא מנסה אולי להעשיר את "תמונת העולם הכללית" ע"י הוספה של הבנת החלקיקים. ברור למוזיקאים ולפסיכולוגים שעוסקים בנושא שאם נבין מהן ההבנות השונות של צליל דיסוננטי וצליל קונסוננטי, עדיין יש לדבר על חוויה נעימה או לא-נעימה, על הרגשת עצב או שמחה, על הדרך בה אנשים משתפים אחרים בחוויה מוזיקלית, על התרומה של מוזיקה לעושר החיים האנושיים וכיוב'. |
|
||||
|
||||
חלילה לי לעשות זאת. אמרתי שזה זרם חזק בתולדות הנאורות שטוען שכדי להימנע מהחושך עלינו לבצע רדוקציה קיצונית של הדברים והתהליכים המקיפים אותנו עד לחלקיקים הקטנים ביותר. אני לא חושב שזה הזרם היחיד ולא שהזרם הזה משקף את המדע כפי שהוא. אבל יש לזם זה השפעה עצומה (ומטעה) בצורה שאנשים תופסים את המדע ואת ''מה אמיתי ומה קשקוש בלתי מדעי''. |
|
||||
|
||||
מצד אחד אתה לא חושב "שהזרם הזה משקף את המדע כפי שהוא היום", אך מצד שני אתה חוש שיש לו השפעה עצומה. זה לא בדיוק סתירה, אבל זה דורש כמה הבהרות: על מי הוא משפיע? אני יכול לנחש ממה שכתבת "בצורה שאנשים תופסים" שאתה מתכוון להשפעה על האדם הרגיל שאיננו שמתספק בקריאת עיתונים או ספרי מדע פופולריים. אבל, האדם הרגיל, לפחות לפי הסקרים הוא גם אדם בעל אמונה ומסורת, נטיה לשמרנות, נוהה אחרי ניו אייג', אסטרולוגיה וגרפולוגיה. כך שההשפעה ההזו לא באה לידי ביטוי בחיים הרגילים. אלא אם אתה מתכוון לסוג מסויים של אנשים שכופרים בכל מה שלא ניתן למדידה ושקילה, אבל כמה כאלה באמת אתה מכיר (ולא, האייל איננו מסגרת מייצגת). בכל מיקרה, הטענה שלך על ההשפעה היא טענה אמפירית ולכן צריכה להיבדק בכלים מדעיים, לא? נ.ב. ראיתי עכשיו פרק נוסף בסידרה מסוימת שיש בה סצנה די דוחה (לא מפחידה). נזכרתי שראיתי עם בני הקטן אחרי שנכנעתי להפצרותיו את הסרט האחרון של באטמן. כמות הרוע המאד ממשי שבו (לא פנטסטי, קומיקס) מאד הפריעה לי. היו קטעים שלא יכלתי לראות וסצנות ההוצאה להורג, עם בני הערובה, או כל העיר המפוחדת, שמאד מקושרת למציאות שלנו. ולסרט דרוג שתמאים לילדים. אז אם מקבלים את העובדה - בשם הכסף, הבידור וכו' (ראה הפירסומות באתר הארץ לתערוכה) - שבסרט כזה צופים עשרות או מאות מליונים בעולם, מה יש לנו נגד תערוכה שאפשר למצוא לה טעמים חיוביים, גם שמרניים וגם פרוגרסיביים. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לאייל. מה, יש חיים גם שם בחוץ? |
|
||||
|
||||
...''פחות מקובל היום מכפי שהיה בעבר'' לא אכפת לי. אני שמרן שלא מתנופף ברוחות הזמן החולפות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |