בתשובה לעומר, 23/03/09 2:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה היא אם עצם ניצול הכריזמה לצורך לימוד טוב ייצור כ''תוצאת לוואי'' חינוך טוב. זה אפשרי, בהנחות מסוימות (קצת מוזרות לי). האפשרות השנייה, שחשבתי שהיא יותר סבירה - אבל גם כאן יש הנחות שלא לגמרי ברורות לי - היא שכדי לחנך היטב צריך להשקיע במודע בכיוון הזה, גם על-חשבון הלימוד הטוב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חינוך אינו על חשבון הלימוד הטוב. כל לימוד טוב הוא גם חינוך במידה מסויימת. יחסי הגומלין בין המורה לתלמידים, היכולת לכבד את התלמידים כבני אדם וכד' מהווים סביבה חינוכית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא פחות חשוב - יחסי הגומלין בין התלמיד לחומר. הטובים שבמורים שהיו לי הם אלה שעזרו לי לפתח יחס אישי לחומר הנלמד ולמצוא את הדרכים שלי לעבד אותו, כך שאני לא סתם קולט ופולט אותו וגם לא סתם מחיל עליו את השיפוטים המוקדמים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החומר הוא חלק מהעניין ולא קטגוריה נפרדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים, אבל רוצה למרקר את המילים שלך "במידה מסוימת". נניח מורה ממש מצוין בהעברת ידע בתנ"ך לתלמידיו, שמשקיע את כל מרצו וכל זמנו בשיעור באותה העברה מוצלחת של ידע. נראה לי סביר שיהיו *כמהָ* הבטים ערכיים שהוא בהכרח יעביר באותה הזדמנות, כתוצאת לוואי, למשל - כבוד ונימוס הדדי בינו לתלמידים (בלעדיהם השיעור לא יכול להיות מוצלח), כמייצג כבוד ונימוס הדדי בין בני אדם. או למשל... נתקעתי, אני לא מצליח לחשוב על עוד דוגמאות. אני חושב שיש עוד ערכים בעולם, ושאפילו ערך הכבוד ההדדי, במלוא מובניו בחברה האנושית, לא יכול להתמצות בסיטואציה הייחודית של מורה מול תלמידים. נראה לי שכדי להעביר גם ערכים אחרים (חשיבותה של הציונות, זכויות מיעוטים, גמילות חסדים, נאמנות בחיי הזוגיות, ...), אין למורה ברירה אלא להקדיש להם לפחות קצת זמן במיוחד, על חשבון הזמן המוקדש להעברת ידע בתנ"ך. זה מחזיר אותנו לתגובה 506736 שלי. _____ ולקינוח, הגדרה שהופיעה פעמיים בתשבץ אחד1 ישן של יורם הרועה, ונדמה לי שנשלחה על-ידי קורא. * מחנך מאות (4) 1 מה שחבר שלי ואני בתיכון קראנו "הגדרה ריבועית", על-שם משוואה ריבועית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המורה מלמד מתמטיקה,אז הערכים שציינת הם העיקריים שאפשר להעביר. אם הוא מלמד מיקצוע הומניסטי אז יש לו עולם ומלואו. בתנ''ך למשל אפשר תמיד לעשות אקטואליזציה של דברי הנביאים שאתה רוצה להדגיש, את הביקורת הסוציאלית של עמוס, אפשר לדון בדרכו של אליהו הנביא (רצח מאות נביאי השקר) וכד'. אני זוכר את הרושם הקשה שעשה עלי מעשהו של עזרא בגרוש הנשים הנכריות. המורה לתנ''ך לא פיתחה שום דיון בנושא הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על כך. אבל נראה לי שבתנ"ך, ובהיסטוריה, ובמידת-מה בספרות, באותה מידה שאפשר להעביר ערכים טובים (ושזה יעזור "ללמד את החומר"), אפשר גם להעביר ערכים שליליים - וזה יעזור ללמד את החומר באותה מידה. אולי אפילו יותר: אם המורה יתחכם ויציג כטובים דווקא את הערכים שנחשבים רעים, הפרובוקציה שבדבר תעזור בוודאי לתלמידים לזכור את החומר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק; למורה יש אופציה להזיק. לכן הרבה פעמים המורה צריך להתמודד עם ערכים שהתלמידים מביאים מהבית. אני מאמין שתלמידים שבאים עם ערכים "חיוביים" מהבית, לא יקבלו את הערכים ה"שליליים" של המורה. מה שיותר מקובל אצלנו הוא העברת הערכים בכתה כערכים אוניברסאליים תוך אי חיבורם למציאות הקיימת. בשפה אחרת: בשביל התלמידים הם עוברים כפיקציה צבועה. עימות הערכים הסוציאליים שמופיעים אצל עמוס למשל, עם המציאות איננו קל ולפעמים יביא לתגובות הורים. מורים צריכים להיות אמיצים ובעלי יושרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורצוי גם שנדע בדיוק מהם הערכים החיוביים והשליליים, ושתהיה לנו ועדה כדי לקבוע שרק מורים עם הערכים ה'נכונים' והביקורת החברתית ה'נכונה' ייכנסו לכיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיצור שעיר מכוכב אחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנה אות אחת וקבל את הכוכב ממנו הגיע היצור השעיר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |