 |
טענתך נכונה במידה רבה מאד ובפרט מעמידה את העניין במקומו הנכון: אין פסול בכך שארגונים מקצועיים עוסקים בעניינים פרופסיונליים. מרכיב המיאוס בארגוני המורים שעליו הצבעת נובע יותר מאישיותם של העומדים בראש הארגונים מאשר מתחומי עיסוקם. יש לא מעט מורים עם אג'נדה ציבורית וחברתית. העובדה שציבור המורים כקולקטיב בוחר לעמוד בראשו דוקא את ה"מאוסים" ולא את אלו עם ה"אג'נדה" היא המטרידה.
דוקא הערתו של טוידלדי היא מדוייקת לחלוטין: יאיר רובין יצא בתחילת מאמרו לחפש את "תיקון העולם" במערכת החינוך. היכן הסתיים מסעו? חלק מרכזי בפתרון שלו הוא הורדת גיל הפנסיה למורים דוקא ושאר "צ'ופרים" פרופסיונליים. החזון הזה אינו מלהיב אותי יותר מהחזון של ש"ס לתקן את העולם ע"י קצבאות ילדים ומענקים סקטורליים הגובלים בגזל ממש.
המציאות בחוץ היא שבשלטון נמצא אדם שהתמחה ב"הצלת כלכלת ישראל" ע"י שוד קרנות הפנסיה והביטוח הלאומי של האזרחים. כעת מר נתניהו שבוי בהבטחותיו להטבות סקטוריאליות נוספות ע"ח קופת הציבור ובאילוצים של משבר כלכלי בינלאומי, שיאלצו אותו לשלוח ידו פעם נוספת אל חסכונות הציבור ו/או אל תקציב הביטחון. במציאות כזו הצעה להוריד את גיל הפרישה דוקא למורים נשמעת רע בדיוק כאילו ש"ס הציעה להגביל את קצבאות הילדים לילד השישי ומעלה ואת הפרישה המוקדמת לבעלי זקן ממוצא מזרחי.
עוד רציתי להעיר שמה שכתב יאיר בדבר "משכורות המורים במדינות מערביות מתוקנות" הן מטעות. לפחות בארה"ב יש מערכת חינוך פרטית ששם אולי המורים משתכרים יפה, אך משכורות המורים במערכת החינוך הציבורית ורמתם נמוכים באופן ידוע לשמצה (איך מערכת חינוך לעשירים יושבת עם הערכים של יאיר איני רוצה לנחש). יתכן שבמציאות של ימינו מעמדו של אדם קשור באופן בל ינתק לרמת הכנסותיו (כמו אצל ידוענים, עורכי דין, סוחרי סמים וראשי פשע (-:) ושיפור מעמד המורה עובר בהכרח דרך שיפור שכרו. השימוש בקלישאות לא מדוייקות אינו מסייע לטענה זו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש