|
||||
|
||||
במיוחד בשבילך, לא רק פיתרון אחד - אלא שלושה 1. ישראל מוציאה המון על חינוך, כשמדד ההשוואה הוא "אחוז מהתמ"ג". למרבה הצער ישראל הרבה פחות עשירה ממדינות מערב אירופה, ולמורים לא משלמים ב"אחוזי תמ"ג", אלא בשקלים. אם נשלב את הנתונים מהמסמך הקודם והמסמך הזה נקבל שישראל משקיעה בחינוך 8.5% מהתמ"ג שהם כ-2193 דולר לנפש. לעומת זאת, שבדיה משקיעה בחינוך רק 6.7% מהתמ"ג, שהם 2445 דולר לנפש. (התרגום לדולרים הוא התרגום הנכון להשוואה - במונחי כוח קניה) 2. גם "השקעה בחינוך בדולרים לנפש" הוא לא המדד הנכון - המדד המשקף יותר הוא "השקעה בחינוך בדולרים לתלמיד". אין לי נתונים על כמות התלמידים בכל מדינה, אבל לפי המסמך הבא של האו"ם לאישה בישראל (בשנים 2000-2005) צפויים להיות 2.91 ילדים, לעומת 1.67 ילדים לאישה בשבדיה. לכן, ההוצאה בישראל בדולרים לתלמיד נמוכה דרמטית מההוצאה בשבדיה. למרבה הצער במסמך של הכנסת אין את המספרים האלה (מהי ההוצאה בדולרים לתלמיד בכל מדינה), אבל ממוצע ההוצאה במדינות ה-OECD הוא 6936 דולר לתלמיד תיכון, לעומת 5959 דולר לתלמיד תיכון בישראל. כיוון שממוצע1 ה-OECD כולל מדינות כמו טורקיה ומקסיקו, אני יכול רק לנחש שההבדלים בין ישראל לשבדיה גבוהים בהרבה מ-1000 דולר לתלמיד. 3. לא כל תקציב החינוך הוא שכר למורים. לצערי למרות חיפושים ממושכים לא מצאתי נתונים השוואתיים, אבל לפי המסמך הבא מורה ישראלי מרוויח 15,000$ לשנה, לעומת ממוצע של 45,277$ במדינות ה-OECD. הדרך היחידה להסביר את הנתון הזה בהינתן הנתונים של סעיף 2 (הבדל של 16% בהוצאה לתלמיד, אבל הבדל של 200% בשכר למורה) היא בכך שבישראל האחוז מתקציב החינוך שהולך לתשלום שכר למורים נמוך מאוד. לא מצאתי נתונים מהימנים על הסיבה לכך, אבל טענה חוזרת היא שהסיבה היא כסף רב שהולך למערכת בירוקרטית. _____ 1 מה שלא הצלחתי לגלות זה איך מחשבים את הממוצע הזה. ביחס לגודל האוכלוסיה? ביחס לכמות התלמידים? משקל שווה לכל מדינה? אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
לא זכור לי מי העיר על הנושא באייל, אך דובר על כ 1.5% שהולכים לביורוקרטיה, נשמע תמוהה, ומעמיק את התעלומה. |
|
||||
|
||||
אבל הדולר הזה קונה יותר בארץ (PPP) והמשכורות נמוכות יותר (ומורה משווה את עצמו קודם כל לשכנו, ולאפשרויות התעסוקה האחרות העומדות בפניו). למרות כל זאת יש עודף אדיר של כסף במערכת שלא ברור לי לאן הוא הולך (תגובה 463223). |
|
||||
|
||||
לא, הוא לא. אתה מוזמן לקרוא את המסמכים המצורפים - כל התרגומים לדולרים התבצעו במונחי כוח קניה (PPP), ולא לפי שער החליפין ה"רשמי". והמשכורות נמוכות גם באופן יחסי למדינה - אני בחרתי להציג את הנתונים בדולרים, אבל הנתונים ב"משכורת כאחוזים מהתמ"ג לנפש" גרועים באותה מידה, אם לא יותר. זה כן נכון שהנתונים קצת משקרים (הסתכלתי קצת יותר על הטבלאות בשביל להבין איך הגיעו לשכר ממוצע של 45,000$ ב-OECD, והבנתי את הרמאות שיש שם), אבל גם אחרי כל התיקונים מקבלים תמונה שאיכותית לא שונה מזאת שתיארתי (השקעה אדירה בחינוך כאחוז מהתמ"ג, השקעה ממוצעת במונחי כוח קנייה, השקעה נמוכה כשמביאים בחשבון את כמות הילדים האדירה שיש פה והשקעה נמוכה מאוד בשכר המורים עצמם). |
|
||||
|
||||
מעניין אם חישוב ה''השקעה בחינוך בדולרים לתלמיד'' בישראל כוללת גם את הכספים המוזרמים לחינוך שלא דרך תקציב החינוך כמו התמיכה למוסדות דתיים וחרדיים. התשובה עשוייה להסביר את התעלומה או להעמיק אותה. לגבי הבירוקרטיה של משרד החינוך, נראה שהטענות צריכות להיות בנוגע לתפקודה יותר מאשר בנוגע לגודלה. |
|
||||
|
||||
לכאורה תקציב המדינה אמור להיות חשוף לציבור (להוציא חלקים ממודרים. לתקציב החינוך אין שום סיבה להיות ממודר). כלומר אם יש מישהו שמוכן להשקיע זמן באיסוף הנתונים, הוא אמור להיות מסוגל להגיע לכל התשובות. לצערי, המישהו הזה לא יהיה אני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |