|
מנסיוני רב- השנים כתלמיד: א. בני 18 אינם בשלים במיוחד לדיון תיאורטי על ערכים. אני זוכר מורה לפילוסופיה שבמשך כמה שבועות לא הצליחה להרים דיון בנושא "ציות לחוק במדינה דמוקרטית" מעבר לרמת "מי שרוצה לא לציית, שלא יציית- ושייענש". הדרך היחידה להנחיל ערכים במערכת חינוך היא לפעול לפיהם- נאמר, לתת ציון טוב למי שבקיא בחומר הנלמד ולא למי שכותב בכתב יפה או מוריד מהאינטרנט (יושר והישגיות), לעזור למי שמתקשה וכו'. באופן דומה, החינוך המצויין שקיבלתי בחוגי הסיור של החברה להגנת הטבע נבע מכך שארגנו בעצמנו טיולים.
ב. כשאני חושב על זה כך, למה בעצם מורה למתימטיקה/פיזיקה/ כלכלה/ביולוגיה/כימיה/חינוך גופני/ גיאוגרפיה צריך להיות שונה בהרבה מעובד ציבור רגיל? הרי שניהם נדרשים רק לפעול לפי אותם ערכים (יושר, מקצועיות וכו'). אני מסכים שמחנכים ומורים לספרות, אזרחות, היסטוריה ותנ"ך צריכים להיות בעלי יכולת גם לבטא את הערכים, ולא רק לפעול לפיהם.
ג. שאלת "ההכנה לחיים האמיתיים" בהחלט מעניינת מאוד. ביה"ס שכולנו מכירים מכין לחיים של עבודה משרדית או מפעלית (ערכי סדר, משמעת, הישגיות) ולא לחיים של יזם או יוצר, למשל.
|
|