בתשובה ליהונתן אורן, 21/03/09 18:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא טוען בשום פנים ואופן שתגמול מורים צריך להסתכם רק בשורה התחתונה בתלוש, אלא שזה צריך להיות אחד הכלים שעומדים בפני המנהל. לעומת זאת כיום לא עומד שום כלי משמעותי בידי המנהל לתגמל את הטובים (מעבר לחוסר היכולת שלו לאבחן מי טוב ומי לא, בגלל חוסר נגישות למידע). הבונוסים של מנהלי AIG הם דוגמא מובהקת לכך שאתה מקבל את מה שאתה מודד. תגמול עבור רווחים קצרי טווח תוך בניית סיכונים אדירים לאירגון זה למעשה מה שהותנו העובדים לעשות. לכן אפשר וראוי למשל להביט על השגי התלמידים לאורך תקופה, כדי לוודא אכן מטרות ארוכות טווח מושגות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתלהב מהרעיון שמנהל יוכל לתגמל חומרית מורים טובים, אבל אני יכול לראות את הנחיצות שלו בחברה המטורללת שלנו. אבל אני מתנגד להשקפה שהישגי התלמידים בבחינות הם הקריטריון היחיד (או אפילו העיקרי) לטיבו של המורה. ההחלטה אם לתגמל מורה מעבר למקובל יכולה להישאר חלק מסמכויותיו של המנהל בלי שהיא תהיה קשורה לציוני התלמידים. גם בחברות פרטיות, שאתה מתייחס אליהן כאל דגם מוצלח, מנהלים קובעים אילו עובדים לתגמל לפי דעתם על תרומתם לחברה ולא בהכרח לפי קריטריונים קשוחים ובני-מדידה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |