|
||||
|
||||
"אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם; ואין מבריחין את השבויים, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול, ומרבים בשמירתן." זה לא פסוק מההלכה, זה סיכום של דיון הלכתי ארוך ומעמיק, להבדיל מהדיון הרדוד והמבזה בתקשורת. |
|
||||
|
||||
זה די רדוד - כי זה לא מסביר מהו "דמיהם" של השבויים. 1000 שבויים מסוכנים תמורת אחד זה "יתר" או "חסר"? |
|
||||
|
||||
ברור שזה "יתר", אין כאן שום שאלה. מעבר לכך, נערך גם דיון ענף בנוגע לסכנת הנפשות של השבוי לעומת סכנת הנפשות לציבור, אבל שעת התגובה מראה שאינני מומחה בתחום :) |
|
||||
|
||||
למה ברור שזה "יתר"? השובים, ותומכיהם הרבים בתקשורת הישראלית, סבורים אחרת. |
|
||||
|
||||
"יתר על דמיהן" מתייחס למחיר המקובל לפדיון שבויים, כלומר שבוי תמורת שבוי, או הכופר המקובל תמורת שבוי גוי: "שאם מנהג העולם לפדות שבויים תחת שבויים אחרים, ואין מרבים במחיר יותר מהמקובל בעולם, מותר. ואפשר שאף מהר"ם מלובלין יודה בזה, כי אין דבריו אמורים אלא במקום שהמנהג לפדות בכסף, שאז מצריך הוא לפדות לפי ערך השווי ולא יותר. ברם, כאשר המנהג בעולם לפדות שבוי בשבוי, זהו דמיו ומותר. אולם אם המחבלים דורשים יותר אנשים מהנהוג בעולם – כאשר מחליפים שבויים כאלה, לדברי הכל אסור." (הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, תחומין ד' 114) הנה שני מאמרים המציגים את הנושא מהבחינה ההלכתית. המאמר הראשון מציג את מצוות פדיון השבויים לעומת "יתר על כדי דמיהן", בעוד המאמר שני מעמיק יותר אבל מנסה לתרץ שחרור גם "יתר על כדי דמיהן", מכיוון שסכנת הנפשות הוודאית לשבוי גוברת על עומת סכנת הנפשות האפשרית לציבור עקב שחרור מחבלים. בנקודה הזאת הרב נתן אורטנר (המחבר) והרמב"ם חלוקים. |
|
||||
|
||||
תודה, זה כבר לא כל כך רדוד ועמום כמו הציטוט החלקי שלעיל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |