בתשובה לג'וד, 18/03/09 13:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סף כזה שלא ייתן לחמאס הילה נוספת של ניצחון - למשל כמה עשרות אסירים ללא דם על הידיים שסיימו את רוב תקופת מאסרם. זה לא משהו שחמאס עשוי היה להסכים לו מלכתחילה ובוודאי לא כעת, לאחר הקמפיין המטומטם לחלוטין של רבים מאיתנו (לא של משפחת שליט עליה יש לי לומר בעיקר דברים טובים) שבמקום שיהיה מפגן של הזדהות עם גלעד ומשפחתו ומחאה כנגד חוטפיו לטובתו לחץ בינ''ל עליהם, כוון המאבק נגד.... ממשלת ישראל. בכך אני חושש, חוסל הסיכוי הדל מלכתחילה להשיב את גלעד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכל עניין של הילות נצחון? איזה חשיבות יש להילת נצחון ומי בכלל רואה אותה מלבד מי שמדמה בלבו שהיא על ראשו. החמאס יתפאר בנצחון בכל הסכם שלא נחתום איתו; גם את עופרת יצוקה הוא מתאר כניצחון, כפי שנסראללה מתאר את מלחמת לבנון השנייה. בכלל, תבוסה אף פעם לא ריפתה ידו של אף אחד. האמת היא שלהילות נצחון יש לפעמים השפעה מוזרה; הילת הנצחון של מצריים אחרי מלחמת 73 סללה את הדרך להסכם השלום, כי לא היו יכולים להגיע אליו ממעמד של מושפלים. אז נניח להילות נצחון ולכבוד בעיני עצמנו וכל הדברים האלה. נניח גם לרצון שלנו להעניש את הטרוריסטים, ולצורך לכבד דווקא את הקורבנות המתים. חטפו לנו חייל חי, הדעת לא סובלת את מה שאתה מצדד בו. אם משהו מחליש אותנו זה זה. אין לי מושג על איזה קמפיין אתה מדבר. אני שמעתי שתיקה במשך שנתיים וחצי, אפילו מצד המשפחה, כי הפחידו אותם שכל מילה שהם אומרים פועלת לרעה. כביכול אם נשתוק החמאס יחשוב שלא איכפת לנו. כאילו דא. ודאי שהממשלה אשמה, היה לה המון זמן להגיע להסכם. פתאום בעקבות אוהל המחאה העלו הילוך במשא ומתן, פתאום העלו רעיון להחמיר את תנאי המאסר של הטרוריסטים כדי ללחוץ על החמאס. ומה התקדם במשך שלוש שנות השתיקה? כלום חוץ מועדות חקירה, בחירות, חקירות במשטרה, שום דבר שמועיל לגלעד שליט. עכשיו אנחנו שומעים שבכלל לא ממש טרחו לחפש אותו מיד אחרי החטיפה. כמו שהשתיקה נמשכה שלוש שנים בחסות "לא לפגוע במשא ומתן" כך היא תימשך בנחת עוד עשרים שנה. לכל ה-450 יש דם על הידיים. לפי הרשימה שהתפרסמה נראה שהקו עובר איפשהו ב-15 איש. מעל זה זה "הרבה דם על הידיים". נראה גם שמבין הטרוריסטים שישראל מסרבת לשחרר רובם בעלי תפקיד כלשהו בארגון, ומתוקף ההירארכיה יש להם יותר "דם על הידיים". אנחנו כרגיל שבויים במספרים מאגיים, כמו הקו האדום בכינרת. אין ברירה, זאת המלחמה בינינו לבין ארגוני הטרור, אנחנו זורקים עליהם טילים ואוספים אסירים, והם מנסים לעשות פיגועים וחטיפות, ולפעמים מצליח להם. היה צריך לגמור את זה עוד אז, לפני שלוש שנים, ולהמשיך הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מושג כלשהו על הקמפיין (סליחה, מאבק): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הקמפיין של השבועות האחרונים. חשבתי שאפופידס מתכוון לקמפיין כלשהו שמתנהל כבר שלוש שנים, אבל אתה צודק, הוא התכוון לקמפיין הזה. עכשיו אולמרט אומר להורים של גלעד שבגללם המו''מ הנוכחי נכשל (לומשנה שהוא בכלל התחיל בגלל הקמפיין). הוא אומר שבמשך שלוש שנים התנהל משא ומתן נהדר, החמאס נפלו בפח וחשבו שגלעד לא מעניין אותנו בכלל, ואוטוטו התכוונו להחזיר אותו תמורת שני שב''חים זקנים ושקיק מלט. הוא אומר שהם קלקלו הכל, והם מאמינים לו ואורזים את עצמם חזרה הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שהם מאמינים לו. הם אורזים וחוזרים הביתה כי הם הבינו שאולמרט כבר לא יעשה כלום בעניין הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובפורום מתחרה: http://www.faz.co.il/story_5377 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממש מדויק. במשך שלוש השנים האחרונות נעשו מאמצים רבים להחזרת גלעד, בהילוך מאוד גבוה: חתמנו הסכם שלום עם אנגליה, נתנו לפוטין את חצר סרגיי, צילמנו את הדוגמנית הפרטית של סרקוזי, וחוץ משיגור אסטרונאוט נוסף לחלל לצורך גיור חייזרים שיתווכו לנו שיחות עם דרום צ'אד, נראה לי שנעשה ה-כ-ל בעניין הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(סליחה, החיוך המר למעלה הוא שלי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מבלבלת בין מאמצים לבין הישגים. ישראל עשתה מאמצים דיפלומטיים, תקשורתיים, צבאיים, ומודיעיניים למען גלעד. הם נכשלו, זה נכון. אבל שליחת כוחות צבא לעצור מנהיגי חמאס, היא פעולה לא פשוטה, ומסוכנת, שישראל עשתה למען שליט. הזלזול שלך פוגע בחיילים שביצעו את המעצרים האלה, בלי קשר לעבודה שהמעצרים האלה לא הצליחו להשפיע על הנהגד חמאס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לפגוע בך או בידידיך, אבל לא הוספתי לרשימתי גם את שתי המלחמות הנוראות והבזויות שניהלנו ''לכאורה'' למענו רק כדי לא לפגוע בחיילים שהשתתפו בהן, ונראה לי שבזה נגמרה מנת ההתחשבות שלי בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא ההתחשבות בהם, מה עם ההתחשבות במציאות? ישראל התאמצה לשחרר את שליט, בניגוד להצהרותייך. אולי צריך להקריב יותר. למשל, להסתכן באסון הומניטרי (וגינוי בינלאומי) שיתרחש בשל מצור מוחלט עד שחרורו. לי זה נראה מחיר מופרז עבור חייל בודד. מה דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תודה. נראה שלא הבנת בדיוק מה אני אומרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, רק רציתי להדגים לך שגם לך יש קווים אדומים ומחירים שלא תסכימי לשלם עבור חייל שבוי אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך בכל זאת לא הבנת. ראשית, משום שאמרתי בפירוש שלא הייתי משחררת *בכל מחיר*; ושנית, משום שמלחמה בעזה או מצור עליה הם צעדים לעיכוב השחרור, לא לקידומו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |