|
תודה על תגובתך. אין לי חילוקי דעות מהותיים עם מה שכתבת. לא פיתחתי במכוון את נושא הבגידה במאמר (אלא התייחסתי לכך רק באחת מתגובתיי). אתה מציין ''דודה אווה סולח על הבגידה, אבל לא ברור בדיוק למה''.זה עולה בקנה אחד עם בקורתי על חולשתו של הספר באשר לאמינות דמותה של הדודה. גם הסיבות שאתה מעלה, שבעבורן דנקנר ראוי לשבחים,עולים בקנה אחד עם המאמר. השימוש שדנקנר עושה בדמויות מן המציאות לא בדיוק הפריעה לי. אני רגיל לכך מספרים קודמים. הפתיע אותי השימוש שנעשה ב''סביבה'' שונה לחלוטין. הייתה כאן הפתעה ותמיהה ולא הפרעה.
|
|