|
ההגיון הבסיסי אומר שלא ה''נפילות'' של חלוץ שהזכרנו ולא החיבה לחשפנות של מרום קשורות לכישוריהם במילוי תפקידיהם הקריטיים ולכן כל קישור ביניהם הוא מעשה של צביעות ותו לא. במילים אחרות, מנהיגים (צבאיים בפרט) גאונים (במובן של גורמי נצחון) הם דבר יקר המציאות ונדיר למדי, ועליהם יותר מעל כל אחד אחר יש להחיל את הכלל ''כשצריכים לגנב, מורידים אותו מחבל התלייה''. ראייה קצת יותר מעמיקה, המכירה בכך שהמציאות בימינו הולכת ונעשית מורכבת יותר ויותר, דורשת מחשבה נוספת בנידון. פן אחד של המורכבות הזאת הוא שהמערכות המדיניות והצבאיות נעשות מורכבות יותר ויותר. בהתאמה הצלחות ונצחונות דורשים שילוב של מערכות רבות ומנהיגים רבים בתחומים שונים. יתר על כן מושג הנצחון הולך ונהיה יותר ויותר רב-משמעי ולא מובהק. השאלה האם מנהיג (צבאי בפרט) כשיר לתפקידו הולכת ונעשית קשה להחלטה. ברור שאף אחד מן המעשים שהזכרנו אינו סיבה טובה או מספקת לפיטורים. מן הצד השני כל אחד מן המעשים הוא סיבה מספקת לחשוד שהעושה אותם לא היה העיפרון הכי חד בחבילה.
|
|