בתשובה להאייל האלמוני, 06/03/09 0:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוי ואבוי, מומחית למה בדיוק אני אמורה להיות? אין לי מושג מה התוקף של הטענות נגד פרסום הפרטים כי אני לא מתמחה בדיני הגנת הפרטיות (לפחות בינתיים), אבל אני אנסה בכל זאת. אינסטקטיבית נראה לי שמדובר בטענות די חלשות - מדובר באדם הנושא בתפקיד ציבורי בגוף ציבורי שמתיימר להיות (בין השאר) מחנך לערכים מסוימים, ובפעילות שנעשתה במקום פומבי. ואחרי שהתייעצתי עם הבטן שלי לגבי התחושות שלה, פתחתי את חוק הגנת הפרטיות. סעיף 2 קובע מעשים שונים שנחשבים לפגיעה בפרטיות. נראה לי שהסעיף היחיד שאפשר לפנות אליו הוא 2(11): "פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם [וחלופות אחרות]." ייתכן, גם אם בדוחק מה, שאפשר להתייחס לפרסום כאל עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של האלוף.1 מצד שני, החוק גם קובע הגנות על מי שפרסם מידע מהסוג הזה. בין השאר: "אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה" (ואפשר לטעון שעל עיתונאי חלה חובה מקצועית לדווח2). או אם "הפרסום היה בקורת ... על פעולה שעשה בפומבי, ובמידה שהדבר כרוך בבקורת כזאת - הבעת דעה על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה ... פעולה" שנראה לי די תופס במקרה הזה, בעיקר אם מפרשים "ביקורת" במובן הרחב של המילה. אבל ההגנה הטובה ביותר, כך נראה לי, היא זו המגנה על פגיעה בפרטיות כש"בפגיעה היה ענין ציבורי3 המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב.". לגבי תקנון האתיקה - סעיף 8 קובע: "לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו ולשמו הטוב והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה. ...". ככה שגם מבחינה אתית אני לא חושבת שיש בזה בעיה. ולגבי השאלה השנייה שלך, כמו שאת רואה, יש משמעות רבה לשאלת העניין הציבורי בפרסום. לכן כן - יש הבדל אם הפרסום הזה (או כל פרסום אחר שיכול לפגוע בפרטיות של אדם) מתייחס לראש הממשלה, לרב הראשי, או לדייל האלמוני. 1 אם היה לי זמן פנוי בשעות שהן לא אחת ועשרה בלילה,4 אולי הייתי נוברת קצת בפסיקה בשביל לראות איך פירשו את המונח "צנעת חייו". אבל באמת שיש גבול. או שצריך להיות, לפחות. 2 מה שמעלה את השאלה האם נאה דיווח בכובעו כעיתונאי. לדעתי לא. 3 מקובל לומר שהמבחן הוא מבחן ה"תועלת הציבורית" (כלומר, מה שמעניין את הציבור ברמה הרכילותית בלבד הוא לא "עניין ציבורי" לצורך זה). נראה לי שאפשר להוכיח ברמת סבירות מספיקה שכאן אכן היה עניין ציבורי. 4 שזו הייתה השעה כשהתחלתי לכתוב את התגובה הזו.5 5 חבל שאין דרך להכיר בתגובות באייל לצורך נקודות אקדמיות. זה בהחלט היה יכול להיות אפקטיבי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(בהנחה שכלי תקשורת, כתבים, ובעלי מועדוני חשפנות לא מוגדרים כציבור). לדעתי הפרסום אף גרם לנזק (פגיעה בתדמית צה''ל, פגיעה בסמכותיותו של מח''א בעיני החיילים ועוד). ואם אכן צמחה תועלת כולשהי, הרי שהמטרה הראשונית של הפרסום הייתה אך ורק לצורך רכילות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להתווכח אם פגיעה בתדמית צה"ל היא נזק לציבור, ואם יש השלכות על סמכותיותו בעיני החיילות והחיילים. לציבור צמחה תועלת עצומה מכך שאולי בקרוב, בראש חיל הים לא יעמוד איש שאינו ראוי לכך, ומי יודע איזה עוד תפקידים תוכננו בשבילו. חיל הים זה חלק מהציבור, שלמעשה משרת את כלל הציבור. חוץ מזה, הציבור ושליחיו יראו שהקוד האתי של שירות המדינה לא רק נאמר אלא גם נעשה. ואולי יאמצו לעצמם כללי התנהגות ראויים, אם מיראת העונש ואם מתוך רצון אמיתי לשיפור. זה לא מספיק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין בדיוק למה הוא אינו ראוי לתפקידו. אתה מוכן להסביר? (יש קוד אתי לשירות המדינה? התכוונת לקוד האתי של צה"ל?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן: גם לצה"ל יש קוד אתי, אבל לדעתי הוא לא רלוונטי(עוסק בעיקר בתחום הצבאי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"לציבור צמחה תועלת עצומה מכך שאולי בקרוב, בראש חיל הים לא יעמוד איש שאינו ראוי לכך". גם אני לא הבנתי למה ביקור במועדון חשפנות הופך אדם ללא ראוי ולמה העובדה שעובד מדינה נהנה ממועדונים כאלו מעניינת את הציבור. מה עם כזה שבוגד באישתו? מה עם עובד מדינה רווק שמבלה עם השכנה (לפני הנישואים)? מה עם אחד שחובב סרטים פורנוגרפיים? מה עם הומואים? ומה עם כאלו שלא מקפידים על נטילת ידיים או הנחת תפילין? לדעתי, אגב, עובדי ציבור שהולכים למשחקים של ביתר י"ם, הרבה פחות ראויים מאלו שהולכים למועדוני חשפנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הביקור במועדון חשפנות הוא תקין, אבל על השקר לרמטכ''ל ראוי שהוא יחטוף. מזכיר את פרשת קלינטון-לוינסקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני נזכרתי בפרשת לוינסקי - שם קלינטון בסופו של דבר הודח על Obstruction of justice. ואני מסכים שיש בעיה עם עובד ציבור שמשקר לממונים עליו או למערכת האכיפה. אבל גם בפרשת לוינסקי חשבתי שיש שאלות שהממונים או האוכפים לא צריכים לשאול בדיוק כדי לא להעמיד את הנשאלים במצב שבו עליהם לשקר. אני לא רוצה לעבוד במקום שכשאני מגיע הבוס מקבל אותי ב"בוקר טוב, עם מי שכבת הלילה?". התשובה הנכונה כמובן היא "זה לא עניינך", אבל אם על תשובה כזו הוא עלול לפטר אותי (או להאשים אותי ב"פגיעה בצדק") - יש מצבים שיהיה עלי לשקר. בקיצור, עצה לרמטכ"ל: אל תשאל את הכפופים לך איפה ועם מי הם בילו בשעות שלא היו בתפקיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שם קלינטון בסופו של דבר הודח על Obstruction of justice" הודח?!? זה לא ממש מדויק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. הואשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה צ'ייני, הוא זה שהודיע לרמטכ''ל על המקרה (באופן לא כן לחלוטין). למרות שעדיין יש לך קייס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניקח למשל את הקוד האתי הנ"ל: "עובד המדינה ינהג בדרך ההולמת את מעמדו, תפקידיו וחובותיו כעובד המדינה. הוראה זו חלה אף על התנהגות שאינה קשורה בתפקידו. עובד המדינה יימנע ממעשים שיש בהם עלבון למדינת ישראל, מוסדותיה וסמליה." עכשיו צריך לבדוק מהו "הולם" ומהו "עלבון". לדעתי, זה תלוי באופן שבו דברים מתקבלים בציבור. ביקור של איש רם דרג במשחק כדורגל אולי יגרום גיחוך קל אצלך ואצל אחרים ולא יותר. זה נכון לגבי רוב הדברים האחרים שהזכרת. לעומת זאת, עיניך הרואות כי ביקור במועדון חשפנות גורם לסערה ציבורית מתמשכת ונזק תדמיתי. בקיצור, הציבור קובע מה מעניין אותו ומה ראוי, ולא קריטריון חוקי או אחר. אולי אתה לא מסכים עם רוב הציבור לגבי חשפנות, אבל הציבור לא צריך לנמק את דעתו, מספיק לו לומר "זה מעניין אותי" כדי שתהיה שערוריה ויהיה "עלבון". (נכון, כתבה בעיתון והתבטאות של ח"כ או פובלציסט ואפילו דיון בפורום אינטרנט לא משקפים בדיוק את דעת הקהל, אבל בסופו של דבר מה שמניע אותם זה העניין הציבורי, ולכן זאת אינדיקציה לא רעה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם זה שהציבור קובע אני מסכים - ''זו הדרך הגרועה ביותר חוץ מכל האחרות שנוסו''. אני כותב כאן בנסיון להעמיד את הציבור (או חלקו) על טעותו. אני חושב שהציבור (בממוצע) לא מתנהג באופן יותר ''הולם'' מקצין שהולך למועדון חשפניות. ואם זה נכון אז הציבור מתחסד ומצתבע כשהוא עלק נעלב מהתנהגותו של קצין שאינו בהכרח ג'נטלמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוחה! מר מרום הוא מח"י ולא מח"א |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נגרמה לצה"ל או למח"י פגיעה בתדמית או בסמכותיות, סימן שלגישתך יש בעיה *כלשהי* עם כך שהוא הלך למועדון חשפניות, לא? כי אם אין עם זה כל בעיה, הפרסום לא אמור לפגוע בתדמית או בסמכותיות. ואם יש עם זה בעיה, מן הראוי שהציבור (והמפקדים של מרום) יהיה מודע לכך, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הערך של "נערה בכל נמל" כאמצעי למשיכת הנוער לשירות בחיל הים ואחר כך בצי הסוחר כבר לא קיים? אמנם נמל תל אביב הוא מחסן קרמיקה, אבל ביפו עדיין פועלות ספינות דייג אמיתיות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מותר לקצין להיות הומוסקסואל לא מוצהר ("בתוך הארון")? האם מותר לקצין בכיר להיות הומוסקסואל לא מוצהר? אם התשובה לשאלה השניה חיובית: האם לגיטימי שעיתונאי יחשוף את העובדה הזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצוי שלא יהיו לקצין בכיר סודות אישיים שפותחים פתח לסחיטת סודות בטחוניים ממנו. עדיף לצבא, ולקצין עצמו, כשהוא הומוסקסואל מוצהר (כמו סא''ל עוזי אבן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובתך היא, אם־כן: לקצין בכיר אסור להיות הומוסקסואל לא מוצהר. מעניין מה יקרה אם איזשהו רמטכ"ל שוטה יחליט להוסיף את התקנה הזו לחוקי צה"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אין בעניין זה כבר משהו בחוקים? ואגב, מדוע זו תהיה שטות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרסום כן פוגע בתדמית, המעשה עצמו לא. נניח שאת עובדת בעירייה. חלק מעבדותך כוללת קבלת קהל, ואת אדם ידוע ומוכר בכל העיר. נניח גם, שמידי פעם אחרי שאת חוזרת מהעבודה, את נוהגת לצפות בסרטים כחולים. אני מקווה שאת מסכימה שאין דבר פסול בהתנהגות זו. יום אחד, ללא שום הפתעה מופיע כתבת שער באחד המקומונים על כך שהינך נוהגת לבקר בחנות מפוקפקת שמשכירה סרטים מפוקפקים, הכתבה מלווה בקטעי פרשנות ומצוטטת, "עמיתים" לעבודה המחווים דעה על רמת מוסריותך. השמועה מתפשטת כאש בשדה קוצים. למחרת בעבודה את רואה שמשהו לא בסדר במבטים של הקהל שבא לשעות קבלה. את שומעת לחשושים במסדרונות ואפילו במהדורה המקומית של אחד הערוצים ישנו אייטם עליך. האם תדמיתך בקרב תושבי העיר לא הייתה נפגעת אז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הסיפור של מרום הוא פגיעה בתדמית המוסרית בלי פגיעה במוסריות, הסבר מדוע. למה אתה צריך להמציא דוגמה אחרת? ולא, עובדת בעירייה אינה מפקד חיל הים, והפגיעה בתדמית שאתה מתאר (אייטם, כתבת שער, חוות דעת) אינה ריאליסטית למקרה של חנות סרטים. נסה שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדת עיריה היא אישה, ועל כן שמועות בענייני סקס תמיד יפגעו בתדמיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נכון. תמציא דוגמה עם גבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספור של צנעת הפרט איננו נוגע רק לדברים שנעשים במקום פרטי? אם, למשל, מדובר במפקד נשוי שמסתובב עם נשים שאינן אשתו במקומות פומביים ובאו]ן המצביע בבירור על יחס אינטימי בינו לבינן - מה אז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |