|
||||
|
||||
אז זה לא אוטומטי לחלוטין. עכשיו רק צריכים לברר איפה הגבול בין זה ובין השיקולים שהובילו את ישראל להבליג בגבול לבנון עד 2006. גם אז היה איזשהו איום אבל בפועל אף אחד לא מימש אותו. לדוגמה: גלעד שליט היה במקרים רבים "שיקול עוצר תגובה" מהסוג הזה. וסליחה על הבוטות. |
|
||||
|
||||
זה אוטומטי בדיוק כמו שהיה עד אתמול. כלומר, תגובתי האחרונה אמרה משהו מובן מאליו, ולא שנתה דבר. האם העלת בדעתך עד כה, שאדבק בממוש האיום גם אם ידוע לי שהדבר יביא לקץ העולם ? אומר יותר מכך. הרי כל הרעיון מבוסס על כך שביכולתנו להזיק להם יותר מאשר הם להזיק לנו. די אם יתברר שהם יכולים להזיק לנו אפילו במידה שרק תתקרב למידה שאנו יכולים להזיק להם כדי לעצור את הפעולה. לא ידוע לי שגלעד שליט היה "שיקול עוצר תגובה". אם את "עופרת יצוקה" הוא לא עצר, את מה הוא כן עצר ? ואני הצעתי את הצעתי כשידוע לכל שגלעד שליט שם. כלומר ההחלטה שלא לראות בו "עוצר תגובה" מוחלטת ברגע שהצעתי מתקבלת. |
|
||||
|
||||
האם תעלה על דעתך לדבוק באיום גם אם זה יביא ל_________ ? (קטיושות על ישובי הצפון, מותו של גלעד שליט, חרם כלכלי מצד אירופה, הפסקת הסיוע האמריקאי, הפסד המפלגה בבחירות, השתלטות החמאס על יו"ש) גלעד שליט לא עצר את המבצע בסופו של דבר, אולם הוא היה בין הגורמים שעכבו את פתיחתו. כמוכן לא היה איום ישיר בהריגתו. |
|
||||
|
||||
אין לי עניין להמשיך בכוון הזה, כי אני כבר חש שלא יהיה לזה סוף, וזה גם לא נלמד מכך שום דבר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |