בתשובה למיקי מילר, 22/02/09 10:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המאמר הזה לא מתיימר להציע פתרונות לבעית הסכסוך עם הפלשתינים, כפי שאינו מציע פתרונות לבעית התחממות כדור הארץ (אדרבא, הזכר לי באיזה אופן אתה מתייחס לבעיית התחממות כדור הארץ או הסכסוך עם הפלשתינים, ומה הצעותיך לפתרון הבעיות האלה). הוא דן בנושא מאד פרטי ומצומצם: איך להחליף את הפעולות הצבאיות חסרות התכלית הנוכחיות, שאנו נוקטים כדי להפסיק את ירי הטילים עלינו, באופן פעולה שיש לפחות איזה הגיון מאחוריו, ולכן יש לו יותר סיכוי להשיג את המטרה הזאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. נדמה לי שבמישור הזה ה"צבאי" לכאורה העליתי כמה ספקות שנשארו בעינם - לגבי פתרונותיך. בהחלט התייחסתי מלכתחילה להנחות היסוד של הדברים שלך. כמי שפוסל מראש כל הידברות עם הצד השני והסכמי פשרה ונאחז, לטעמי, בפתרון צבאי אינך יכול לטעון שפתרון הכוח איננו מתייחס לסכסוך. אז פתרון למה בדיוק הצעת? אתה טוען שמדיניות הרתעה מבודדת מההקשר הפוליטי הרחב? הרשה לי לחלוק עליך. הצעת, שוב לטעמי, פתרון שאיננו ישים ושהוא גם חסר תוחלת, אבל גם אם נתעלם מכך - האין "הרתעה" תלוייה בנסיבות מדיניות וחברתיות? בדיעבד מאמרך איננו עוסק בנושא "פרטי ומצומצם", כטענתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ראית שאני "פוסל מראש כל הידברות עם הצד השני והסכמי פשרה" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך עיון (די חטוף אומנם) במאמריך ב"אייל". אדרבא, האר את עיניי, אתה תומך בהידברות, בהסכמים ובפשרות עם הצד השני (ולצורך העניין עכשיו מדובר בחמ"ס באותה מידה שבה מדובר ברשות הפלסטינית)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין ''פוסל מראש'' לבין ''תומך'' יש מרחב ניכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב תומך בהדברות עם הפלסטינאים בתנאי שיקבלו את דרישותינו ואת עובדת הדומיננטיות הצבאית שלנו לתמיד. וכמובן את מפעל ההתנחלויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה תמיד מצליח לא לקלוע לדעותיי, והפעם עשית זאת ע"י הוספת מושג חסר היגיון לחלוטין. כשיש הסכמה והסדר סופי, בשביל מה לי "דומיננטיות צבאית" ? אשר למפעל ההתנחלויות, ההבדל בינינו קשור רק בשאלה אילו התנחלויות. אתה תדרוש את ההתנחלות שהוקמה על חורבות הכפר הערבי שיך מוניס, ואני אדרוש בנוסף לכך גם התנחלויות אחרות שהוקמו מאוחר יותר על אדמות טרשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תומך בהדברות עם כל אחד. אפילו עם עברינים שחטפו מישהו ומבקשים כופר. אם ביכולתך להשיג את יעדיך בדיבורים וללא שימוש באלימות, זה תמיד עדיף. ההבדל ביני ובינך הוא אולי ביעדים ובתוצאת הפשרה שברצוננו להשיג. אני, למשל, לא אדרוש היום את עזה שכבר ויתרנו עליה, כמו שמזמן ויתרנתי על נחלות שנים וחצי השבטים, ופינינו אותה, בהסדר פשרה סופי. אתה לא תותר (כך אני מניח) על שדרות אשדוד או תל אביב. ואני חוזר על טענתי שהנושא הזה אינו קשור בשום דרך לנושא שבדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתחיל מן ההתחלה: א. אין כל משמעות לשכלול אפקט ההרתעה שאתה מציע, אלא אם כן אתה מניח שהדרכים הלא צבאיות מוצו - או שאין בהם כל תועלת. ב. הנחת היסוד שלך, במשתמע, היא שיש פתרון כוחני למצב הקיים, ולו לטווח קצר. ג. טענתי שהצעתך לא רק לא ישימה, אלא גם חסרת תכלית, ונזקה גדול מתועלתה גם לשיטתך, שהרי "הרתעה" בפועל לא תושג באמצעותה. ד. טענתי שמדיניות כוח היא מוגבלת בכל האמור במשא ובמתן ובהסדרים. אינך יכול לנהל את אלה באמצעות איומים על הצד השני (אלא אם כן אתה חותר להסכמי כניעה). ה. אתה מתעקש לטעון שהנושא המדיני איננו שייך לדיון, ושאנחנו דנים בסוגייה צבאית טהורה לכאורה. זהו טיעון שמתעלם לחלוטין מן ההקשר הבלתי נמנע של הצעותיך. הן מבוססות על הנחות יסוד מדיניות, ויש להן גם השלכות מדיניות. ו. אני עומד על דעתי, ועכשיו לאחר תגובתך האחרונה יותר מאשר קודם, שבפועל אתה דוחה כל הידברות ריאלית עם הצד השני. הידברות מדינית עוסקת ביעדים מדיניים, אכן. כשהערתי על הדימוי החד מימדי של האוייב במשנתך התכוונתי לזה, שאתה בעצם שולל משא ומתן מתוך שיוויון. שיוויון מניח שלצד השני יש זכות להגדרה עצמית ולמדינה משלו לא פחות ממך. אם אתה רוצה גם לקיים התנחלויות ולהגיע להסדר על בסיס של המשך הכיבוש, לא תמצא פרטנר בצד השני - ובצדק מוחלט מבחינתו. ז. נחלת שניים וחצי השבטים שהזכרת היא בהחלט משל ליעדים האלה שלך. היעד הלאומי במשא ובמתן לשיטתך הוא השגת שליטה על נכסים קרקעיים. לעומת זאת, מטרת המשא והמתן האמיתי שיש לחתור אליו, לטעמי, הוא שלום, לגיטמציה של מדינת ישראל במרחב והשגת ביטחון שלא יושתת על שיטות הרתעה למיניהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לא תמכת ביציאה לאף אחד מהמבצעים: "עופרת יצוקה", "מלחמת לבנון השנייה" ו"חומת מגן" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העמדה שלי לצורך העניין לא רלוונטית. אני ממש לא מסיק מסקנות מן העובדה ש(כנראה) תמכת בכל יציאה למלחמות ישראל מבר כוכבא והלאה, אלא מן הסב-טקסט של מאמרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תמכת ולו ביציאה לאחת מהמלחמות האלה, כל דבריך אינם רלוונטיים, כי מה שהצעתי בסך הכל במאמר הוא להחליף שיטות מלחמה שממילא אנו יוצאים אליהן, ואתה מתעקש להקנות להן משמעויות אחרות. אני, אגב, למרות הערכותיך, לשתיים מהמלחמות האלה לא הייתי יוצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שאני לא קראתי היטב את דבריך, או שאתה לא קראת אותם... אתה לא הצעת שום הצעה לגבי מלחמות בעבר, ואלה מלחמות "שממילא אנו יוצאים אליהן" פשוט משום שכך היה. - כל המלחמות שמצפות לנו בעתיד הן לא מלחמות "אין ברירה" בהכרח, ואף לא לאחת מהן נצא, אם בכלל, "ממילא" - אלא לאחר שנוודא שאין דרך אחרת. מכל מקום שיטת ה"טייס האוטומאטי" שביסוד הצעתך איננו קשור לשיטות המלחמה שכאילו ביקשת להחליף, אלא להכרעה (עפ"י תו מחיר) של היציאה למלחמה. ביקשת להחליף שיקול דעת והכרעה מדינית(!) בזמן נתון במיכניזם של "פעולה תגובה",וזה עניין אחר לגמרי. אשר לתמיכה שלי באיזושהי מלחמה, עם כל הכבוד, היא לא רלוונטית לאיזשהו פרט בהשקפת עולמך כפי שהבעת אותה. אפשר היה באמת להיכנס לדקויות של נסיבות תמיכה במלחמה או של שלילתה מכול וכול, אבל לא בי מדובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מלחמות העבר הנ"ל הן בעיניך "מלחמות ברירה" או מלחמות "אין ברירה" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אענה לך, למרות שאינני מבין באיזה אופן תשובתי מסבירה משהו בכל הנוגע לתפיסה שהבעת. זו דרך משונה מאד לאשש תיזה שלך באמצעות בחינה פסיכומטרית שאתה עורך למי שמערער עליה. אם אתה שואל על כל המבצעים האחרונים, כולם בלי יוצא מן הכלל, היו מלחמות ברירה. מלחמת העצמאות הייתה המלחמה האחרונה שהייתה מלחמת ''אין ברירה'' במובהק. מבצע קדש, היה מלחמת ברירה מיותרת, מלחמת ששת הימים יכולה הייתה להימנע אומנם, אבל מרגע שהצבא המצרי נערך בסיניי והוטל מצור על המיצרים - לא הייתה ברירה אלא לצאת לקרב. מלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמה שיכלה להימנע, אבל מרגע שהצבאות הסוריים והמצריים פתחו בה הייתה זו מלחמת ''אין ברירה''. מאז, כל המלחמות והמבצעים היו של ברירה, חלקן הגדול לטעמי גם מיותרות לחלוטין. ואגב, עקרונית, מלחמת יש ברירה יכולה להיות מוצדקת וגם בלתי מוצדקת, זו שאלה אחרת לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני מנסה לראות באילו מלחמות אתה תומך, כדי לנסות להראות שהדרך שלי עדיפה, גם מבחינה מוסרית, וחשבתי שה''אין ברירה'' הוא ההיתר היחיד, אבל עכשיו יש לנו גם ''מלחמה מוצדקת'', ואני רואה שלא אצא מזה, לכן אני מציע להניח לכך ולסיים כאן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |