בתשובה לשי מתל אביב, 21/02/09 10:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האולטימטומים של הצד הערבי שהבאת, אינם כה מפחידים. ממילא כל פעם שקורה כאן משהו אלים שתי המדינות שיש עמם שלום, ירדן ומצרים דואגות להחזיר את שגריריהן, ואיום שיעשו זאת הוא לא משהו שצריך להרתיע אותנו מפעולה צבאית, אם היא באמת חשובה בעינינו. תקיפה איראנית (זה לא "צד ערבי", כי האיראנים אינם ערבים) היא שוב איום סרק, שלא ברור איך הם יכולים טכנית לממש אותו. במאמרי דברתי על איום שמכיל תכנית מפורטת של מעשים שאנו עומדים לעשות אוטומטית ללא צורך בדיונים והחלטות חדשות, מעשים שידוע לכל שאין לנו שום בעיה טכנית לממש. איני יודע אם הטליבן היה שותף סוד של בן לאדן לתכנית ההתקפה של בן לאדן ב 11 בספטמבר (אני מעריך שלא). אבל הוא ידע לבטח שיש בתוכו גוף טרור שעושה מעשי טרור כנגד יעדים מערביים. גם האמריקאים לא ידעו שהם יתעוררו בוקר אחד ללא התאומים. לכן גם לא איימו, ולא אמרו מה ייעשה אם פתאום יפיל אל קעידה את התאומים. בכלל ההחלטה לכבוש את אפגניסטן נפלה בדיעבד, ולפני אירוע התאומים, לא נעשו שם בכלל דיונים על מה יעשו אם יקרה דבר כזה. אבל לו היו מתייחסים לתרחיש כזה מראש ע"י איום מפורש ומפורט, שאם הדבר ייקרה הם הולכים לכבוש את אפגניסטן ולחסל את משטר הטליבאן, ייתכן מאד שהתאומים היו נשארים על מכונם עד היום הזה, וגם בן לאדן ולא רק הם היה חושב שבנסיבות האלה, לא כדאי לו לבצע את המעשה. לגבי ההשוואה שאתה עושה בין החמס והחיזבאלה, אני מסכים עמך שהחיזבאלה פועל בגלל אינטרסים לבנוניים. אבל אני לא מסכים עמך שהוא יותר מסודר פחות קיצוני ודואג יותר לאזרחים. וגם איני מסכים עמך שהשקט היחסי בצפון הוא תוצאה של הרתעה שגרמה מלחמת לבנון השנייה. חיזבאלה חטף את החיילים אכן בגלל אינטרסים לבנוניים פנימיים - שחרור קונטר. מאחר שקונטר שוחרר (מבלי שמלחמת לבנון חיזקה במשהו את קלפי המיקוח שלנו), לא נותרה לו סיבה לחזור ולחטוף חיילים (אם כי לאחרונה הוא התחיל לדבר על גוויות לבנוניות שנמצאות אצלנו, מה שמלמד שהוא חושב אולי, ומשאיר לעצמו גם סיבה לחידוש אלימות בעתיד). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |