בתשובה לידידיה, 19/02/09 19:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברשותך אנסה לחזור על המחשבה שלי משום שנראה לי שהיא לא הובנה (עניין גודל ההוצאה (אפרופו הירשנזון) ועניין הזכות לחופש אינו רלאבנטי כאן). נניח שנתניהו ואשתו היו ב"חופשה פרטית". ליוו אותם אנשי בטחון (נניח 60) שאת עלותם בודאי לא שילם נתניהו מכיסו. צוות השגרירות בלונדון בטח טיפל בכל התיאומים הנחוצים גם אם הללו לא כללו פגישות עבודה מכל סוג שהוא. האם במקרה כזה יש בכלל משמעות למונח "ביקור פרטי"? לגבי שרים שהם כל כך חסרי חשיבות שעלות המדינה בביקוריהם בחו"ל היא זניחה, שאלתי במה זכו אנשי שוליים כאלו לתואר שר? את זכותו של שר לחופשות איני מטיל בספק. מצד שני הייתי מציע לא למהר כל כך ולהניח ששר יכול לבלות את חופשתו היכן שירצה. (אאל"ט נשיאי ארה"ב מבלים את חופשותיהם במעונות רשמיים (קמפ דייויד) שהמדינה מעמידה לרשותם בתוך תחומי ארה"ב). ידוע לי שראשי ממשלות ונשיאים רבים מבלים את חופשותיהם בחו"ל. אני פשוט חושב שכל ביקור כזה אמור להיות מוגדר כעניין של המדינה וכל עניין העלות והתשלומים אמור להיות מנוהל ע"י החשבים הרשמיים. במידה ואופי הביקור או ההוצאות הוא פרטי ולא ציבורי, ישתתף איש הציבור במימון ע"פ קריטריונים שבלאו הכי קיימים. הצעתי תועיל בשלושה מישורים: א.הציבור וקופתו לא יעמדו למכשול בפני שור נגח. ב. רו"מ שיתפס מקבל מעטפות עם שטרות מכל אדם שהוא, יעוף באופן מיידי ממשרתו, בעיקר משום שברור שאינו חכם או זהיר מספיק לנדרש ממשרתו. ג. יעילותם ומהירותם של החשבים הממשלתיים תשתפר פלאים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |