|
אם הבנתי את המאמר שלך נכון אז לא קיימים עמים ומעולם לא היו תרבויות שלא לדבר על האפשרות להיות אינדוודואל. אני חושב שיכול להיות מעניין לתקוף את מושג התודעה מהזווית של הפיסכואנליזה האבולוציונית. פרויד טען שהאדם אינו יכול להתאים לעולם לציוילזציה, שהוא אימפולסיבי ובעל דחפים עוצמתיים ולכן הניסיון לתרבת ולביית את האדם נידון לכשלון. לפי המודל של פרויד ישנם שני חלקים עיקריים להכרה: מודע ותת מודע. תפקידו של המודע הוא "לרסן" ולהשתלט על התת מודע שאפשר לתאר אותו כמעין מחסן מבולגן של זכרונות, רשמים , רגשות, דחפים, פנטזיות ןכו'. המודע של האדם הוא 'האני' שלו. הוא מנסה למיין את כל האינפורמציה הזו וליצור את האני הקוהרנטי. לפי הפסיכואנליזה אנו שבויים בסבך המיתולוגיות ואין ביכולתנו לנפץ את כל המיתוסים שמהם עשויים ה"חיים" שלנו וזאת משום שישנן אכסיומות מטאפיזיות שהנן חיוניות ביותר שעוזרות לנו להשאר שפויים.
ניתן לומר שפרוייד בעצם הפך את ה'אני' למעין פונקציה שימושית שתפקידה לשמור על רציפות ולמנוע שגעון. התודעה לא היתה עבור פרויד אלא תיבת פנדורה שצריך להבריח ולנעול.
זו על רגל אחת תפיסתו האפסטימולוגית של פרוייד
ליל מנוחה
|
|