 |
מה ששופטים עושים, בין אם זה שפיטה ובין אם לאו, איננו "אובייקטיבי", במובן שתיארת (הוא אינו המובן היחיד). אם שופט פוסק מנקודת מבט סוציאליסטית (בין אם הוא מאמין בה ובין אם הוא מדמה שזוהי עמדת החוק או המשפט) הוא ייטה להכריע בנקודות מסוימות כך ולא אחרת. שופט אחר יפסוק אחרת. הטענה כאילו מקרה זהה שיגיע לשופט אחר יסתיים באותה תוצאה – מופרכת (עיונית וכנראה גם אמפירית). הטענה כאילו לשופט ישנה רק תוצאה חוקית אחת שמותר לו להגיע אליה – נסתרת מיניה וביה בהגדרה של "שיקול הדעת השיפוטי" כ"מצב שבו השופט נדרש לבחור בין שתי אפשרויות חוקיות". שיקול הדעת השיפוטי מסתתר בכל.
האם זה "אובייקטיבי"? אינני יודע. שפיטה היא הכרעה אנושית בין מצבים אנושיים. היא אינה דסקריפטיבית אלא נורמטיבית. השופט מתמודד עם עולם תופעות שאיננו מתמטי, אני מאוד בספק אם אפשר להחיל עליו את הכללים המדעיים שאתה מתאר. אני לא מבין בזה מספיק בשביל להרים טיעון מספק, אבל זה נראה לי מוזר להחיל את שופט את כללי הפרסום של מערכת כתב העת Nature.
אני קורא עכשיו פסק דין של שופט באנגליה שנדרש לפסוק בשאלה שאפשר להציג אותה כך: האם כאשר אני כותב הודעה זו באיל, "מפרסם" ההודעה הוא אני או "האיל הקורא". לדבר הזה יש חשיבות אם יתברר שבהודעה שלי נכללה השמצה אסורה, או דבר אסור אחר. החוק מטיל אחריות על מי שמפרסם, אבל לא מטיל אחריות (לצורך ההנחה) על מי שלא מפרסם.... החוק אפילו מגדיר בכלליות מהו פרסום; צא מנקודת ההנחה שאין בהגדרה תשובה ברורה. עכשיו אתה השופט. אין לך תקדימים (כל המפרסמים בעבר היו אנשים ששיחקו בנייר ובדיו). יש לך עקרונות משפטיים כלליים, אולם היה סמוך ובטוח כי אלה מושכים בכיוונים מנוגדים. מהי הכרעתך האובייקטיבית? מהן אמות המידה האובייקטיביות להכרעתך?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש