|
לא בדיוק. על פי מיטב הבנתי, שרותי הבטחון פעלו על סמך מדיניות לא רשמית או הנחיות לא כתובות או אולי ע"פ נהלים קודמים, שמעולם לא אושרו. ברור שכל ראשי הממשלה ידעו והסכימו בשתיקה (ואולי גם לא בשתיקה, אך כנראה שלא בכתב או באישור פורמלי) והשאלה היחידה, שבאמת מעסיקה אותי, היא האם ראשי השרותים החשאיים באמת הניחו, שהם פועלים "ברשות ובסמכות" או פעלו בסגנון איתן האנט. (אם תתפסו וגו') סביר, שבמקרה ולא היתה ניתנת חנינה למפרע, היה אברהם שלום טוען, שהוא קיבל הוראות מגבוה, בעוד הפוליטיקאים מוקיעים אותו כרוצח ושקרן. צורת העבודה הזאת, בה הממונה מודע לעברות הנעשות ע"י הכפופים לו ותומך בכך באופן לא רשמי תוך התכחשות לתמיכה זו במקרה של חשיפה, מקובלת בכל מקום ובכל זמן. טענות מסוג "לא ידעתי", "לא זכור לי" ו"לא מוכר לי" נשמעו מפי רבים וטובים. לא חוקי? לא מוסרי? מסריח? ככה זה. לגבי שמיר, אכן נאחזתי באמירה שלו, שכן היה זה גילוי יוצא דופן של כנות מצד פוליטיקאי, שחשף מדיניות לא חוקית ולא רשמית. הבהרת את עצמך היטב כבר בפעם הראשונה. לצערי אין לי היכולת להסביר את עצמי טוב כמוך.
|
|