|
מודה לא קראתי אותו :-) נתתי אותו כדוגמא כפיסת תרבות אחת מיני רבות שיכולות להינתן בבית ספר, ולמה יותר חשוב בעיני לפתח יכולת מאשר ידע. לאו דזה הוא אחד מה"הוגים" של הדאואיזים. לדעתי ה"רעינוות" שמובעים שם הרבה יותר חכמים אנושיים ופרקטיים מאשר כל ה"ריצות סביב הזנב של עצמם" שהיו לחלק מהפילוסופים העת החדשה. מה שבטוח הוא לא היה פילוסוף.
"חמש הטבעות של מוסאשי":קראתי משפטים בודדים, מודה, מדובר בסיפרו של סמוראי שלא הובס בקרב. ככל שידוע לי המקבילה של החי"רניק הבודד ל"אומנות המלחמה".
פעולה בהרמוניה עם הסביבה: זה יכול לקחת צורות רבות. כי הרמוניה היא הרי דבר דינאמי, יותר יכולת שנרכשת ופחות ידע מסויים. דוגמא אפשרית: היכולת לזהות שאתה ניכנס לוויכוח עקר שלא יועלי לך ולהימנע ממנו. היי, רגע! המממממ.... :-)
|
|