בתשובה לג. שמעון, 28/12/01 1:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר גם לחשוב עליו בצורה אחרת. כיצד מוכיח הניסוי שבמאמר כי אין בשירה מאפיינים אינהרנטיים המבדילים אותה מטקסטים אחרים? כי הוא מראה שאנשים חושבים שטקסט הוא שיר כאשר נאמר עליו כך בזמן שברור שאינו כזה. מכאן שני דברים. הראשון כבר אמרתי קודם: זה שיש בטקסט תכונות שיריות (וכמה אנלוגיות או חזרות צליליות עלובות עדיין אינן תכונה שירית אלא תכונה של הלשון שמקבלת דגש בשירה) עוד לא עושה אותו שיר. חוץ מזה פיש לא שאל "האם זה שיר?" אלא קבע שזה שיר וביקש לנתחו כך. הסטודנטים מצאו תכונות שיריות בטקסט הזה, תכונות שקיימות בכל מקרה בכל טקסט בשל היותו א. לשון ב.אוסף אובייקטים שתמיד יקיימו יחסי דמיון וניגוד. ואכן ניתוח ספרות "מדובב" טקסט על פי תכונות שכבר יש בו, לא ממציא את התכונות האלה. השאלה היא עד כמה הטקסט הזה היה שיר? מה היה ערכו? אפשר בקלות לפתור את הבעיה בכך שנאמר שלכל טקסט יש ערך שירי שמתחיל ב-0 ונגמר באינסוף ורק מדרגה מסויימת הוא שיר ממש. אולי באותה נקודה שחומר הופך להיות "חומר כימי" ותופעה בעולם נהיית "חוק פיזיקלי". הדבר השנישעלול להביא לכמה מסקנות לא נעימות. כיצד אנו יודעים שאותו אוסף מילים אינו שיר? משום שאנו יודעים שהוא מקרי, משום שאנו יודעים שאין פעולת יצירה מכוונת מאחוריו ולכן כל קשר בין האלמנטים הוא מקרי וחסר משמעות. זה ברור. נניח שאני מוצא תבנית חוזרת ב"איליאדה" של הומרוס: נניח שבשיר השני, התשיעי, הששה עשר והעשרים ושלושה יש גורם קבוע שחוזר. לא רק שישנה פה תבנית חוזרת, היא גם באה במרווחים קבועים. עכשיו, מה אם הייתי אומר לכם שישנן טענות מוצקות חוץ ספרותיות וגם פנים ספרותיות שהשירים השני והתשיעי הם תוספות מאוחרות? מה הייתם אומרים עכשיו על "תכונה אנלוגית ביצירה מכוונת שאין ספק שהיא ספרות"? ומה לגבי תכונות כאלו בתנ"ך - טקסט שמתאר מאות שנים ונכתב במשך מאות שנים על ידי סופרים רבים ונערך לאחר מכן? האם אין בטקסטים האלו יותר מדמיון מקרי לאותו אוסף מילים על הלוח? מה זה אומר על מחקר הספרות? |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |