בתשובה לאביב י., 11/02/09 12:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מבין את החשש שאתה מעלה,אבל עולה השאלה,מתי המצב מספיק גרוע שצריך לקחת סיכון ולשנות? אני חושב שאנחנו כחברה לא מפנימים עד כמה חוסר המשילות הנוכחי הרסני למדינה. בחירות כל שנתיים פשוט לא מאפשרות ניהול סביר של מדינה.כל תוכנית ארוכת טווח נהיית בילתי אפשרית.ברוב התחומים אנחנו מתנהלים מהיום למחר משל היינו מכולת משפחתית. נוסיף לזה את הסחיטות הקואליציוניות הקבועות,ונוצר מצב שבקושי משנה מי נבחר - הוא כבול לסבך בילתי נגמר של אילוצים ופשרות מהרגע הראשון,עם יכולת מוגבלת מאוד לממש את המדיניות שלשמה הוא נבחר.רוב מרצו מושקע בתיחזוק ושיפוץ הקואליציה שלו במקום בהשגת מטרות אמיתיות שמעבר לשימור עצמי. כשאני חושב על ארה"ב כהשוואה,<בלי לטעון ששיטתם מתאימה לנו>,אז גם כשנבחר טיפוס כמו ג'ורג' בוש,לפחות נותנים לו לעבוד.אם הוא נכשל,הכישלון ברור ומיוחס לו ולמדיניותו באופן ישיר.וזה גם מאפשר לאלטרנטיבות לעלות. אצלנו לעומת זאת תמיד מתקבל בליל לא ברור של אילוצים שותפויות ופוליטיקה קטנונית..כשראש הממשלה הוא מין קפטן חסר אונים שמנסה לנווט סירה כשכל חותר בה מכוון לכיוון אחר. אףאחד לא בטוח מה בדיוק הוא מנסה לעשות או רוצה לעשות,ונדמה שרוב העיסוק הוא בהשלכות הקואליציוניות מאשר במדיניות עצמה. מבחינתי השאלה היא לא אם כדאי לשנות את השיטה..אלה איזו שיטה משופרת כדאי לאמץ.זאת החלטה סופר חשובה ולא כדאי לטעות בה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין ויכוח על זה שהמצב שאתה מעלה הוא בעייתי, אבל האם הוא נובע מהשיטה? נכון: השיטה מאפשרת את המצב הזה, אבל הוא החריף לאחרונה משתי סיבות, עלייה בשחיתות הפוליטית, וירידת האידיאולוגיות, כפי שקורה לאחרונה בכל המפלגות הגדולות (אולי קדימה היא המייצגת המובהקת). אם כן, היעד העיקרי היא החלפת הפוליטיקאים לבעלי הגינות + אידיאולוגיה, ושינוי שיטת הממשל הוא רק האמצעי לכך. ולאור זה הוא צריך להיבחן! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה לחשוב ששיטה שבה בוחרים את ניציגנו בכנסת באופן ישיר,בניגוד לרשימות, עשוייה לשפר את המצב בתחום הזה. הבעיה היא שבשיטה האזורית בשבה בוחרים אישים ספציפים יש גם כמה וכמה חסרונות,ואולי הבעייתי שבהם בעיני : כיצד תקבע החלוקה לאזורים? ההבדל בין חלוקה כזאת או אחרת יכול לשנות את המפה הפוליטית בצורה דרסטית - כל הנושא מועד למניפולציות.אין לנו חלוקה גאוגרפית טיבעית כמו בארה"ב למשל..בעיה. יש עוד שיטות שנהוגות בדמוקרטיות מערביות ששווה לנו לשקול לאמץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מספיק סכנות בשינויים מסוימים בשיטה (לדוגמא השינוי הזמני שהיה לשיטת שני הפתקים שאת הנזקים שלה מרגישים עד היום), אבל אתה מוכן לשקול ברצינות (כאילו מדובר במחשבה סבירה ולגיטימית1) לשינוי מן היסוד של השיטה הישראלית לכזו שנהוגה במקומות אחרים בעולם. איך ומי יחליט על השיטה החדשה ששווה לנו לאמץ? איך שיטה שלא מצליחה לנהל קדנציה מלאה אחת, בשל ריבוי הסקטורים/הפלורליזם של החברה הישראלית המגוונת , תצליח ליצור מתוך אותה מסגרת ממש את ההסכמה והעקביות (לאורך זמן) לגבי אופי השיטה החדשה? הדרך היחידה לעשות זאת היא ע"י החלטות שרירותיות של קבוצת הכוח שנמצאת כרגע בשלטון. מה צריכים לעשות האזרחים שירגישו שקבוצות הכוח פוגעות ביכולת שלהם לבחור ולהבחר? לדרוש שהממשל שלנו ישנה אתה שיטת המשטר בשל אי יציבות שלטונית, זה להעתיק את בעיית אי היציבות השלטונית לאי יציבות של המשטר (שסביר להניח שינסה לשמר את יציבותו בצורה מלאכותית - כלאמר, באמצעים לא ממש דמוקרטיים). מן הפח אל הפחת. אני מעדיף את הבעיה הראשונה (בהנחה שאני מסכים שיש בכלל בעיה2). ____________ 1 מה שהציבור לא מבין פה הוא שדיון בסגנון כזה לא מזמין פולמוס נוקב ואפילו לא פולמוס מתלהם. אם זה הדיון שיעלה לסדר היום הציבורי בישראל, זה נושא שלדעתי האוכלוסיות השונות פה לא ידונו עליו פנים מול פנים. זה נושא שהאוכלוסיות פה "ידונו" עליו פנים מול רובים מול פנים. 2 אני לא. לדעתי כנסת ישראל מיצגת נאמנה את רצונות ובחירות כלל אזרחי ישראל. הבעיות הקיימות בכנסת נובעות מבעיות אמיתיות שקיימות בחברה הישראלית (וטוב שכך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתחיל מהסוף <סעיף 2 שלך> - האם לדעתך אזרחי ישראל מרוצים ומעוניינים בבחירות כל שנתיים בממוצע? האם אחוזי הההצבעה עולים או יורדים לאורך השנים? האם יש הרגשה של תקווה וחגיגה דמוקרטית בעת בחירות או תחושה של ייאוש ועייפות? האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת בישראל? לדעתי יש כמעט קונצנזוס <גם בציבור וגם במערכת הפוליטית> שהשיטה הנוכחית לא מתפקדת ולא משרתת אותנו.והרע עוד לפנינו. לשיטתך לאחר ששיטת ממשל מסויימת נקבעה במדינה X,אין דרך לעולם ובשום נסיבות להחליף את השיטה בצורה דמוקרטית? אני לא חושב ששינוי שיטת ממשל = מלחמת אזרחים.בהנחה שהמעבר נעשה בצורה חכמה,שקולה והוגנת ולאחר דיון ציבורי רחב.אני לא מקל ראש בחשיבות השינוי,אבל עצם העובדה שזו החלטה קריטית לא אומר שצריך להמנע ממנה בכל מחיר. אני חושב שרוב מיוחד של 90 חכים <דוגמא לצורך העניין> - הוא רוב שיש לו לגיטימיות לאמץ שיטה דמוקרטית שונה מהקיימת. בנוסף לכך ייתכן שכדאי לעשות את השינוי בצורה הדרגתית ולבחון את ההשפעות,ורק לאחרמכן להחליט לגבי השינוי הסופי. בכלמקרה השאלה שיותר מעניינת אותי כרגע אם בכלל קיימת שיטה שכדאי לנו לאמץ או שינויים שכדאי לשקול,אם אין כזו כל הדיון ההיפוטתי כאן נהפך להיפוטתי בריבוע. אני מוצא שלשיטה האזורית יש כמה יתרונות משמעותיים,אבל כאמור לא רואה דרך לעקוף את הבעייתיות שבקיבעת הגבולות של האזורים השונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קביעת הגבולות היא די קלה, פשוט הגבולות המוניציפלים. בישראל יש בערך 200 מועצות אזוריות מועצות מקומיות וערים, כמות התושבים בכל רשות מקומית ידועה, ואפשר לקבוע מפתח מסויים של תושבים לחברי כנסת (ולאחד רשויות מקומיות שגודלן קטן מחצי מהמפתח). הבעיה העיקרית היא שצריך להגמל מההרגל של 120 חברי כנסת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחוזי ההצבעה בבחירות הללו היו גבוהים מהבחירות הקודמות אך נמוכים מאילו שלפניהן. יש לך הצעה למשהו יותר טוב? זה מזכיר לי את ההחתמה של אזרחי ישראל לעצומה לתמיכה בתוכנית של "אור ירוק" (למלחמה בתאונות הדרכים) מראש עוד לפני שפרסמו אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שככל שאני מעמיק בקריאה על השיטה האזורית/נשיאותית אני מוצא יותר חסרונות ובעיות בייבוא שלה אלינו. אני ממש לא מומחה לשיטות ממשל אז כל הקשקשת הבאה מבוססת על דבר מלבד האינטואיציה שלי וקריאה לא הכי מעמיקה בנושא. על פניו העלאה משמעותית של אחוז החסימה יכולה להיות התחלה טובה.<15%?> אני חושב שהשאיפה צריכה להיות ליצור מצב שבו קיימים גושים <מפלגות> אידאולוגים גדולים שמכילים בתוכם את הגוונים השונים של האידאולוגיות היותר ספציפיות. בדומה למפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית שבארה"ב.שתי מפלגות מרכזיות שמרכזות אלהן קואליציות של מיעוטים שונים ומשונים.המאבקים נעשים בתוך המפלגות בחשיבה מתמדת על ההשפעה של המאבק על הציבור הרחב.<הנטרלי,או המתלבט>. הבעיה היא שהתפיסה הזו היא ניגוד מוחלט לרעיון ממשלת האחדות הלאומית הכה אהובה בארצנו. ההגיון שמאחורי המחשבה הזו הוא שכך לפחות מתקבלת הכרעה בסיום הבחירות.נבחרת דרך מסויימת,נבחרים האנשים שיממשו אותה..וקיים מצב שמאפשר מימוש שלה. בסופו של יום במקום לקבל קואליציות שבריריות של מפלגות ימין או שמאל,נקבל מפלגה יציבה עם מנדט לממש מדיניות ימנית\שמאלנית.כושר הסחיטה של סקטורים קטנים יפחת משמעותית,היציבות תגדל,יכולת המשילות תגבר,האחריות <accountability> תגבר גם כן. הגיוני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להזכיר, הבחירות האחרונות לא הוקדמו בגלל השיטה. הן הוקדמו בגלל שא''א הסתבך בפרשות שחיתות. אחרת, אולי היינו מסיימים קדנציה עם קואליציית ש''ס קדימה עבודה, מפלגות שבדרך כלל לא שמחות לפזר את עצמן. דווקא בשיטה הישירה, היינו מגיעים לבחירות מהר יותר, אפילו בלי הצ'אנס שניתן ללבני להקים קואליציה על סמך הכנסת הקודמת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |